דיני חוזים 10800 - יחידות 7-12

להורדת הסיכום בדיני חוזים כקובץ וורד

יחידה 7 - חוזה פסול

סעיף 30 לחוק החוזים הכללי מגדיר מהו חוזה פסול: הוא חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים, או סותרים את תקנת הציבור.

קיימים 9 מצבים שבהם חוזה יחשב לפסול:

הבטי החוזה:		הבטי הפסלות:
כריתה		בלתי חוקי
תוכן		בלתי מוסרי
מטרה		נוגד תקנת הציבור

 9 המצבים - מכל הבט חוזה - ניתן "להוציא חץ" לכיוון הבט הפסלות.

כל חץ מייצג מצב של פסלות החוזה. מספיק שמצב אחד יתקיים כדי לטעון את העילה המשפטית: חוזה פסול.

*הבחנה בין חוזה "בטל" לחוזה "ניתן לביטול"

 חוזה הניתן לביטול הוא חוזה תקף אשר ביטולו תלוי בפעולות של הצד הנפגע. באם הנפגע ממש את זכותו ויבטל את החוזה, החוזה יבוטל. באם לא יממש את זכותו תוך זמן סביר - החוזה ממשיך להיות תקף.

חוזה בטל - בטל מעיקרו. אין צורך לבטלו.

 

חוזים לא חוקיים:

1.      כריתה - חוזה רשות שנעשה ללא מכרז

2.      תוכן - חוזה עבודה לעובד ללא רשיון עבודה

3.      מטרה - חוזה שמטרתו להונות את שלטונות המס

 

ישנם סוגים שונים של חוזים, שנקבעו בפסיקה כחוזים לא מוסרי או נוגדים את תקנת הציבור:

1.      חוזים שמגבילים את חופש העיסוק - סעיף זה נוגד את תקנת הציבור.

2.      חוזים שיש להם תניות פטור -  לדוגמא - חוזים בהם הצד החזק פוטר את עצמו מאחריות אשר הייתה עליו ללא ההתניה. (פטור מנזקי גוף הינו בלתי חוקי בעוד פטור מנזקי ממון הינו חוקי)

3.      חוזים הקשורים בדיני משפחה ודיני אישות -  בין בני זוג ומשפחה חוזים מסויימים יחשבו כלא מוסריים.

חוזים המגבילים את חופש העיסוק היינם חוזים פסולים כיוון שתוכנם נוגד את תקנת הציבור:

חופש העיסוק הוכר כזכות יסוד בהתאם לחוק יסוד: חופש העיסוק.

זכותו של אדם לעסוק בכל עבודה, עסק, מקצוע, ומשלח יד מעוגנת כיום בחוק יסוד: חופש העיסוק. זכותו של עובד יכולה להיות מוגבלת בחוזה, אולם תקפות ההגבלה תלויה במידת הסבירות של ההגבלה.

הפסיקה הישראלית הבחינה בין שני סוגים עיקריים של הגבלות על חופש העיסוק:

סוג ראשון: התחייבות העובד כלפי מעבידו שלא יתחרה איתו בעתיד, לאחר פרישתו מהעבודה, על ידי פתיחת עסק משלו או על ידי קבלת עבודה אצל מתחרה.

סוג שני: התחייבות של מי שמוכר עסק יחד עם מוניטין, שלא יעסוק בעתיד בעסק דומה העלול להתחרות עם הקונה.

·         הנטייה לפסול הגבלה מהסוג הראשון חזקה מזו הקיימת לגבי הסוג השני.

העקרונות המתחרים בדיון על סעיף בחוזה המגביל את חופש העיסוק:

עקרונות ושיקולים התומכים בצד של המעביד:

א. חופש החוזים - זכות יסוד.

ב.  השקעתו של המעביד - קיניינו.

ג.  סודיות - קיניין המעסיק והאינטרס הציבורי.

עקרונות ושיקולים התומכים בצד של העובד:

א.  חופש העיסוק – זכות יסוד, משקף את זכויות הפרט, חופש התחרות והשיוויון.

ב. עיסוקו כבודו והגשמתו.

ג.  טובת הציבור תחרות חופשית

הכלי המשפטי אשר נועד להכריע בין העקרונות והשיקולים הסותרים הוא האיזון,  איזון האינטרסים לפי מבחן הסבירות.

בית המשפט בוחן את סבירות ההגבלה על חופש העיסוק מבחינת (פס"ד מעינות הגליל, עמוד 393 כרך ג' בספר)

• זמן ההגבלה
• מקום ההגבלה
• הקף הפעילות המוגבלת
• הזכויות הקניניות עליהם היא באה להגן
• תחום ההגבלה
• האם ההגבלה נועדה להגן על סודות מקצועיים/מסחריים, אשר נרכשו עקב היחסים המשותפים של בעלי הדין.

התוצאות של סעיף 30 - בטלות החוזה.

תוצאות נוספות: בסעיף 31 מפורטות התוצאות הנוספות לבטלות החוזה:

סעיף 31 לחוק החוזים הכללי קובע כי חוזה פסול הוא חוזה בטל ויחולו על בטלות זו אותם כללים המנויים בסעיפים ב 19 (ביטול מלא/חלקי) ו - סעיף 21 (השבה).

חריגים:

-          כמו כן, סעיף 31 מקנה לבית המשפט שיקול דעת בנושאים הבאים: ביטול ללא השבה, השבה חלקית, וקיום חיוב.

יחידה 8 - חוזה לטובת צד שלישי (ג')

פרק ד' לחוק החוזים.

חוזה לטובת צד שלישי: חוזה בו נתחייבו הצדדים: החייב והנושה, לטובת צד ג' - הוא המוטב.

דוגמא:

רונן (הנושה), רוצה לרכוש פוליסת ביטוח חיים מחברת הביטוח (החייב). בפוליסה זו רונן קובע מוטב (אדם שלישי) - רותי אשתו - הזכאית לקבל ביום מותו סכום של 500,000 ₪.

הצדדים בחוזה זה הם:

                                                            המוטב

מבחן הקניית הזכות למוטב

 

                              הנושה                                                  החייב

בעלי זכות התביעה:

1. מבחן הקניית הזכות למוטב (סעיף 34)  

בכדי להכריע האם מדובר בחוזה לטובת צד שלישי, יש לבדוק האם הצדדים התכוונו להקנות למוטב זכות תביעה ביחס לחוזה זה.

2. שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38)

אם כן גם הנושה, בנוסף למוטב (ע"פ סעיף 34) יכול לדרוש מן החייב לקיים את זכותו של המוטב.

קיימת הבחנה אל מול סוגי מוטבים אחרים (חסרי זכויות)

מוטב מקרי : מוטב אשר נהנה על גב החוזה אך הצדדים בשום אופן לא התכוונו להקנות לו זכות תביעה מטעם החוזה נקרא מוטב מקרי.

טפיל משפטי : מוטב אשר נהנה מהחוזה והצדדים לא היו מודעים לו כלל.

שינוי בזכויות על פי החוזה:

1. דחיית הזכות ע"י המוטב (סעיף 35)

המוטב יכול תוך זמן סביר, אם הוא לא רוצה להיות מוטב, לדחות את היותו מוטב ע"י הודעה לצדדים לחוזה (הנושה ו/או החייב).

·         במצב כזה אם יש להסיק מכוונת הצדדים תעבור ההטבה אל הנושה

2. ביטול הזכות (סעיף 36) - האם יכולים הצדדים לחזור בהם מן החיוב?

סעיף 36(א) - הכלל: כל עוד המוטב אינו יודע שהוא המוטב (ע"י הודעה של אחד הצדדים לחוזה), הנושה והחייב יכולים לשנות ו/או לבטל את הזכות של המוטב. אבל ברגע שאחד הצדדים הודיע למוטב על זכותו או פורסם החוזה לא ניתן לשנות את זכותו, כיוון שהמוטב הסתמך על הזכות הזו.

סעיף 36(ב) - החריג לכלל: בחוזה עקב מותו של אדם (למשל, פוליסת ביטוח חיים, קופת גמל...) הנושה יכול לשנות ו/או לבטל את זכותו של המוטב ע"י הודעה לחייב או על ידי הודעה בצוואה לחייב. וכל זאת למרות שהמוטב יודע שהוא מוטב.

3. טענות של החייב נגד המוטב (סעיף 37)

טענות העומדות לחייב כלפי הנושה תעמוד גם כלפי המוטב.

דוגמא: אם הנושה לא משלם לחייב את מה שהסכימו על פי החוזה בינהם, המוטב לא יקבל את זכותו. זכותו של המוטב מבוססת על חוזה תקים בין הנושה לחייב.

סיכום היחסים החוזיים בין הנושה-חייב-מוטב: 

	חייב	מוטב	נושה
תביעת קיום		רשאי לדרוש את קיום החוזה מהחייב (ס' 34) רשאי לדרוש קיום חוזה מהנושה רק במידה וחלה עליו חובת קיום על"פ החוזה או במקרה של חיובים הדדיים.	רשאי לדרוש את קיום החוזה מהחייב לטובת צד ג' (ס' 38)
סעדים		במידה והחוזה לא קוים - רשאי לדרוש סעדים מהחייב.	במידה והוא ניזוק מהפרת החוזה כלפי המוטב, הוא זכאי לסעדים אחרים: פיצויים והשבה בעד הנזק שנגרם לו. במקרה של מוטב בתמורה - יוכל לדרוש מהמוטב השבה של מה שקיבל במידה וזה התעשר שלא כדין.
טענות הגנה	יכול להעלות כלפי הנושה וכלפי המוטב כל טענות הגנה שיש לו בקשר לחיוב (ס' 37)

יחידה 9 - הפרת חוזה וסיכול חוזה - חוק החוזים תרופות:

עילת הפרת חוזה:

הגדרה: מעשה או מחדל (אי עשיה) בניגוד לחוזה.

דוגמא: טלי שילמה רק חצי ממה שהתחייבה לשלם על המוצר (מעשה בניגוד לחוזה).

דוגמא: טלי לא שילמה כלל את מה שהתחייבה על פי החוזה (מחדל בניגוד לחוזה).

הסיטואציה: התובע הינו: הנפגע והנתבע הינו: המפר. הנתבע תובע בעילת הפרת החוזה.

סעיף 1 (א) לחוק התרופות מגדיר הפרה:

הפרת חוזה יכולה להיות בדרך של מעשה - דבר שהוא בניגוד לחוזה או בדרך של מחדל - הימנעות מעשייה.

סעיף 2 סעדים (תרופות/תוצאות) של הנפגע בגין הפרת חוזה:

·         אכיפה

·         ביטול

·         פיצויים

·         אכיפה + פיצויים

·         ביטול  + פיצויים.

כדי  שהנפגע יהיה זכאי לתרופות השונות שהחוק מעניק לו, נדרש שיתמלאו שני תנאים מוקדמים:

·         צריך להיות חוזה תקף וקיים בין הצדדים.

·         צריכה להתרחש הפרה.

סוגי ההפרה העילות השונות:

1.      הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים/תרופות) –

·         הפרה יסודית מוסכמת: חנית וסלעית הסכימו כי מי שיפר את סעיף 80 בחוזה, ההפרה תחשב ליסודית.

·         הפרה יסודית מסתברת: ההפרה תבדק על פי מבחן האדם הסביר.

אופציות פעולה:

·         יכול הצד הנפגע לבטל את החוזה ע"י הודעה חד צדדית לצד הפוגע (סעיף 7א).

2.      הפרה לא יסודית / חלקית /הפרת תנאי.

הפרה אשר גם אם היה יודע עליה הנפגע מראש היה נכנס לחוזה בכל זאת.

א.      חיובים עצמאים -  קיומו של חיוב האחד אינו מותנה בקיום החיוב האחר.

דוגמא: מופע קרקס ימשך אפילו אם מישהו מעשן באולם למרות איסור העישון. שני החיובים נפרדים אחד מהשני והפרה של אחד לא מבטלת את האחר.

ב.      חיובים מותנים - קודם חיוב אחד, אחרכך חיוב אחר, אם קיום חיוב אחד נדחה ידחו גם הבאים אחריו.

דוגמא: שלם ואז תראה את המופע.

ג.       חיובים שלובים – חיובים אשר יש לקיים אותם בו זמנית

דוגמא: מסירה בעת התשלום, אי אפשר לקחת את המוצר לפני התשלום.

אופציות פעולה:

·         נתינת הארכה ובקשת תיקון הפגע (סעיף 7ב) וזכאי לבטל את החוזה רק אם לא תוקן הפגע תוך זמן סביר.

3.      הפרה צפויה (סעיף 17 לחוק התרופות)

הפרה צפויה משמעותה שעוד בטרם הגיע מועד קיומו של החוזה ניתן לומר כי החוזה הופר.

דוגמא: עדי התחייב למכור את מכוניתו לטלי. לאחר מכן הוא פירסם מודעה בעיתון למכירת מכוניתו.

סעיף 17 לחוק התרופות מדבר על שני מצבים בהם ניתן לטעון לעילת הפרה צפויה:

1.      כאשר גילה צד לחוזה (אמר במפורש כי לא יקיים את החוזה).

2.      כאשר נסתבר מנסיבות העניין שצד לחוזה לא ירצה או לא יוכל לקיימו.

ביהמ"ש מחמיר בגישה זו, אין מספיק בחשש כי צד לא יבצע את חיוביו אלא יש להביא ראיות ממשיות אשר מעידות על כך שמדובר בהפרה צפויה. נדרשת סבירות גבוהה.

אופציות פעולה:

1.      תביעה לאלתר:       תביעה בגין הפרה צפויה, בקשה לביטול החוזה או אכיפתו בזמנו המוגדר.

2.      המתנה למועד:       להמתין למועד הקיום ואם לא קוים תביעה להפרה רגילה.

3.      (נוסף)דיפלומטיות: שליחת מכתב המנסה לברר את כוונותיו האמיתיות.

נזק עקב דחיית מועד הקיום (סעיף 43ב)

נדחה המועד לקיום חיוב מותנה, רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחייה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו נדחה לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחייה.

הסעדים להפרה צפויה (סעיף 17) :

לפי חוק זה הנפגע זכאי לסעדים ותרופות (סעיף 2 לחוק התרופות), חמשת האופציות לסעדים

1.      ביטול

2.      אכיפה

3.      פיצויים

4.      ביטול  + פיצויים

5.      אכיפה + פיצויים

סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים / תרופות)  (טענת הגנה של המפר) :

סעיף 18 לחוק התרופות פוטר את המפר, שעמד בטענת ההגנה על סעיף סיכול חוזה אם נתמלאו שלושה תנאים:

1.      המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת על הנסיבות המסכלות במועד כריתת החוזה לגבי הנסיבות המסכלות.

2.      אי יכולות של המפר למנוע את התרחשות הנסיבות המסכלות (מבחן הצפיות).

3. התרחשות הנסיבות המסכלות או המשנות באופן יסודי את קיום החוזה כמוסכם.

סעיף 18 (ב) תוצאות סיכול החוזה (עקב שינוי הנסיבות) :

·         אם יש סיכול, הנפגע לא יקבל אכיפה או פיצויים אלא, ביטול והשבה בלבד.

·         לבהמ"ש שיקול דעת לתת השבה הדדית או שיפוי לנפגע (השבה חד צדדית).

הערה: הפסיקה מעמידה רף ציפיות גבוה לטענת הסיכול.

·         לאחרונה הוחלף מבחן הצפיות במבחן הסיכון.

מבחן הסיכון: שואל האם מישהו מהצדדים לקח על עצמו את הסיכון להתרחשותם של האירועים המסכלים.

ואם נמצא כי לקח על עצמו צד את הסיכון ודאג לכסות את עצמו לא יהיה זכאי לטעון להגנת הסיכול.

*רכישות צד ג'

·         אם רכש צד ג' את הנכס לפני שהתקבל סעד הביטול אז רכישתו תקפה ואין אפשרות לביטול.

·         באם רכש לאחר שהתקבל סעד הביטול תהיה הרכישה תקפה רק אם התרחשה בתום לב וכבר הועברה התמורה לה.

יחידה 10  - אכיפה וביטול

תרופת האכיפה:

אכיפה הינו הסעד הראשוני במשפט. משמעותו חיוב המפר בקיום החוזה.

סייגים לאכיפה:

סעיף 3 לחוק התרופות:

סעיף זה מתאר מצבים בהם הנפגע לא יוכל לקבל אכיפה והם:

• אי אפשרות ביצוע – כאשר הושמד נשוא החוזה או הועבר לצד ג', וצד ג' נהג בתום לב וחוזה אינו בר ביצוע ולא יינתן צו לאכיפתו.
  דוגמא: הדירה שרכש דוד מהקבלן נמכרה לפיני ונקבע כי לפיני זכויות בלעדיות בדירה. דוד לא יוכל לקבל דירה זו.
• עבודה אישית או שירות אישי - אי אפשר לכפות עבודה או שירות אישי על אדם.
  דוגמא: כלנית, ציירת ידועה, התחייבה לצייר במכללה ציור קיר בכניסה. כלנית מרגישה כי "אין לה מוזה לצייר".
• סייג הפיקוח - אם הפיקוח על האכיפה אינו סביר באופן קיצוני (אכיפה מסובכת).
  דוגמא: רונן, יזם הבונה קניונים גדולים, כרת חוזה עם קבלן בניה, לירון. לירון לא התחיל את הבניה ומסרב לכך בתוקף. כדי שלירון יבצע את הבניה, יש להציב פקחים (מהנדסים, אדריכלים וכדומה) באתר הבניה, במשך 24 שעות בשלוש השנים הבאות.
• אכיפה בלתי צודקת - על המפר להראות כי העוול שיגרם לו אם יאכף החוזה הוא גדול באופן משמעותי מהעוול שיגרם לנפגע אם תדחה דרישתו לאכיפה.
  דוגמא: אביב הקבלן הפסיק את הבניה בחצי הדרך. בינתיים, עד שקוני הדירה תבעו אותו, הוא פירק את חברת הבניה והלך ללמוד רפואה סינית. שנתיים לאחר אירוע ההפרה, טוענים הקונים לאכיפה.

*אם ביהמ"ש יקבל  את אחד מהטיעונים הנ"ל אזי הנפגע יהיה זכאי לאחד מהסעדים הנותרים: ביטול ו/או פיצויים.

אכיפה עם תנאי (סעיף 4 לחוק התרופות) :

במקרה שבו אכיפת החוזה יכולה להיות לא צודקת יכול בית המשפט להורות לנפגע עצמו לקיים חיובים חוזיים.

הפסיקה מפרטת שני מצבי אכיפה נוספים:

אכיפה בקירוב - זוהי אכיפת החוזה לא באופן מדוייק, אלא הקרוב ביותר האפשרי.

אכיפה תוך כדי שיערוך - שיערוך נעשה כאשר הנכס איבד מערכו.

תרופת הביטול:

הביטול ינתן כתרופה בשני סוגים של הפרה:

סעיף 7 (א) לחוק התרופות - מעניק סעד של ביטול אוטונומי עקב הפרה יסודית.
            ישנם שני מבחנים להפרה יסודית :

·         מסתברת - לו האדם הסביר היה יודע מראש על ההפרה הוא לא היה נכנס לחוזה (מסתברת).

·         מוסכמת – כזו שהצדדים לחוזה הסכימו את ההפרה כהפרה יסודית.

סעיף 7 (ב) לחוק התרופות -  הפרה לא יסודית,

כדי שלנפגע תקום זכות ביטול עקב הפרה לא יסודית חייבים להתקיים שני תנאים מצטברים:

·         הנפגע יתן למפר ארכה לקיים את החוזה תוך זמן סביר, ואי קיום החוזה ע"י המפר לאחר שניתנה לו הארכה.

• ביטול החוזה יהיה צודק בנסיבות העניין, ז"א שלא מספיק שנתנו לו ארכה והוא הפר אותה, הביטול יהיה צודק ע"פ מבחן הסבירות.

*תניה גורפת היא תניה מוסכמת לפיה סעיפים רבים יחשבו כסעיפים יסודיים ללא הבחנה בינהם, במקרה כזה יסודיותם של תנאים מכח ההסכמה של ההתניה הגורפת בטל ויסודיותם חוזרת למבחן הסבירות "האדם הסביר"

דרך הביטול  (סעיף 8 לחוק התרופות) :

הנפגע יודיע למפר תוך זמן סביר על הביטול.

הודעת ביטול יכולה להיות בכתב או בע"פ ראה סעיף 21 לחוק התרופות האומר כי הודעה תהיה ע"פ מה שסוכם על ידי הצדדים ובאין הסכמה כזו - בדואר רשום, או לפי מה שמקובל בענף.

השבה לאחר ביטול  (סעיף 9 לחוק התרופות) :

ההשבה היא השבה הדדית, דהיינו, החזרת המצב לקדמותו.

קיים הבדל בין סעיף 9 לחוק התרופות לבין סעיף 21 לחוק החוזים הכללי המדבר גם הוא על השבה לאחר ביטול - ע"פ סעיף 21 לחוק החוזים הכללי, קודם תתבצע השבה בעין ואם היא בלתי אפשרית אזי תתבצע השבה בשווי.

ע"פ סעיף 9 לחוק התרופות -  יכול הנפגע לבחור בין השבה בעין או בשווי.

יחידה 11 - פיצויים בגין הפרת חוזה

(חוק החוזים - תרופות בשל הפרת חוזה)

פיצוי

הינו אחד מהסעדים המשפטיים בגין עילת הפרת החוזה.

קיימים סוגים של פיצויים:

פיצויים בגין נזקים ממוניים:

1.      פיצוי בגין נזק ממוני      - סעיף 10 לחוק התרופות.

2. פיצוי ללא הוכחת נזק     - סעיף 11 לחוק התרופות.

3.      פיצויים מוסכמים           - סעיף 15 לחוק התרופות.

פיצויים בגין נזקים לא ממוניים:

4.      פיצוי בגין נזק לא ממוני - סעיף 13 לחוק התרופות.

פיצויים בגין נזקים ממוניים

בתביעת פיצויים ידון בית המשפט בשתי שאלות מרכזיות:

·         שאלת תיחום הנזק – האם המפר אחראי על הנזקים?

·         שאלת שיעור הנזק -  כימות הנזק בערכים כספיים. 

        

סעיף 10 לחוק התרופות: פיצויים בגין נזק ממוני:

תנאים מצטברים לקבלת פיצוי בגין נזק ממוני:

א.      נזק: הנפגע צריך להוכיח שנגרם לו נזק כלכלי.

נזק מוגדר בסעיף 1 לחוק התרופות: נזק, לרבות מניעת ריווח (גם כשיש עיסקת המשך יש להוכיח כי נגרם נזק מעיסקת ההמשך).

ב.      תיחום הנזק: שני מבחנים מצטברים אשר בעזרת יקבע בית המשפט את היקף הנזק שעליו אחראי המפר:

1.      מבחן הסיבתיות: תוחם את הנזקים שההפרה גרמה להם ועונה על השאלה: מהם הנזקים שההפרה היתה סיבה להם. מבחן זה מביא בחשבון את הנזקים בפועל שנגרמו לאדם ספציפי בסיטואציה ספציפית.

2.      מבחן הציפייה: קובע את הקף האחריות של המפר לנזקים שנגרמו לנפגע.

את הנזקים שנגרמו "עקב" ההפרה (מבחן הסיבתיות), יש להעביר דרך מבחן הציפיה באחת מאופציות הבאות:

א. צפייה בפועל: מצב שבו המפר ראה מראש את הנזק כתוצאה מסתברת של ההפרה.

ב. צפייה בכח: שהמפר לא ראה את האפשרות שיתרחש נזק, אבל הוא היה צריך לצפות (מבחן אובייקטיבי) את הנזק.

  

הנזקים שלא מקבלים פיצוי על פי סעיף 10 הם הנזקים שהמפר לא ידע ולא היה צריך לצפות אותם.

ג.    שיעור הנזק

אמנם סעיף 10 לא מפרש את המושג שיעור הנזק, אך זו החלטה שיפוטית שבית המשפט ייקח על עצמו.  הכוונה לכימות הנזק בערכים כספיים.

סעיף 11 לחוק התרופות - פיצויים ללא הוכחת נזק

סעיף זה מפרט 2 מצבים אפשריים לפיצוי בגין נזק, שאינו דורש הוכחת נזק ולא הקטנת נזק:

11(א) - אי קיום / איחור חיוב לאספקת נכס / שירות.

הופר חיוב לספק נכס או שירות או לקבל נכס או שירות והנפגע ביטל את החוזה - זכאי לפיצויי בגין ההפרש בין מחיר הנכס או השירות בחוזה מול המחיר של הנכס בשוק.

למשל, דורון קנה דירה במחיר 200,000$ ולא קיבל את הדירה. הוא החליט לבטל את החוזה וביום הביטול שווי הדירה בשוק היה 230,000$. אזי הפיצוי ללא הוכחת הנזק הינו ההפרש של 30,000$. (הערה: קיימת חובה לבטל את החוזה).

 11(ב) – פיצוי על איחור תשלום                   

הופר חיוב לשלם סכום כסף. זהו פיצוי על איחור בתשלום - הריבית על האיחור על פי חוק פסיקת ריבית או החלטת בית המשפט.

דוגמא, בחוזה מוסכם שדורון יקבל תשלום של 5000$ בתאריך 1/1/2003 אולם הוא קיבל את התשלום בתאריך 1/1/2004. הפיצוי ללא הוכחת נזק הינו הריבית בגין תקופה זו.

סעיף 12 לחוק התרופות – שמירת זכות

סעיף 11 אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים בעד נזק שהוכיח לפי סעיף 11.

אולם בית המשפט רשאי להפחית את הפיצויים עד סעיף 11 במידה והתמורה לחויוב הייתה בלתי סבירה או לא הייתה תמורה כלל.

סעיף 14 לחוק התרופות – הקטנת הנזק

אין המפר חייב בפיצויים בעד נזק שהיה הנפגע יכול, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.

הנפגע נידרש להקטין את הנזק באמצעים סבירים. זאת כדי שהנפגע לא ינצל את ההפרה.                   

סעיף 15 לחוק התרופות - פיצויים מוסכמים

בפיצויי מוסכם אין צורך להוכיח נזק ואין חובה להקטינו.

זהו מצב בו קיים סעיף בחוזה (או קיים חוזה נפרד) בו הצדדים לחוזה הסכימו, עוד בטרם ההפרה, כי אם תהיה הפרה ישולם פיצוי בגובה מסויים.

הקביעה לפיצוי מוסכם הינה קביעה מראש, עוד לפני שהייתה הפרה.

·         סעיף 15 (א) - מקנה לביהמ"ש סמכות להפחית את הפיצויים במידה והוא מוצא כי נקבעו פיצויים שאינם סבירים. ביהמ"ש יפחית פיצויים במקרים מאוד חריגים כדי לא להתערב בחופש החוזים.

·         סעיף 15 (ב)  - זכות בחירת הסעיף אשר מכוחו יתבעו הפיצויים היא בידי הנפגע.

·         סעיף 15 (ג) -  חילוט כספים - זהו גם פיצוי מוסכם. אם לא קראו לפיצוי מוסכם בחוזה וסיכמו שחלק מהסכומים מיועדים לפיצויי זה חילוט הכסף לטובת פיצויי.

פיצויים בגין נזקים לא ממוניים -

סעיף 13 לחוק התרופות - פיצויי בגין נזק לא ממוני

נזק לא ממוני הינו נזק כגון: עוגמת נפש, כאב, סבל וכו'

לבית המשפט שיקול דעת אם לפצות בגין נזק זה, בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין.

דוגמא נוספת: דוד קנה דירה מקבלן בתל-אביב. הקבלן לא מסר לו את הדירה בזמן, אלא איחר במסירת הדירה 12 חודשים. דוד, מכר את דירתו בבאר-שבע כדי להיכנס לדירתו בזמן ולכן נאלץ לשכור דירה למשך 12 חודשים. בנוסף, ילדיו אשר היו צריכים להתחיל ללמוד בתל-אביב, נאלצו במשך חודש להגיע כל בוקר מבאר-שבע לתל-אביב, עד שנמצאה הדירה להשכרה.

כמו כן, המחשב שהזמין דוד לצרכי עבודה מחברת מחשבים ידועה, לא סופק לו עד כה, למרות שמועד ההתחייבות של חברת המחשבים חלף.

מכאן - לדוד נזקים ממוניים כגון: שכירות דירה, הסעות לילדים, הפסד עבודה בעקבות אי אספקת המחשב.

וכן נזקים לא ממונים: עוגמת נפש.

מה כדאי לדוד לעשות?

אם הוא מעוניין בדירה אז לא יפעיל את סעיף 11, הדורש ביטול ואז קבלת הפיצוי בגין המחיר החוזי של הדירה ושוויה ביום הביטול.

גם אם יבטל את העסקה לקניית הדירה, יוכל לדרוש את הוצאותיו הנוספות דרך סעיף 10 לחוק התרופות (כגון: הסעת הילדים).

שיקול נוסף לדוד, בעניין המחשב למשל, הוא הפרש בין סעיף 10 לסעיף 11 והאם יוכל להוכיח את מבחני סעיף 10 ואף לעמוד בחובת הקטנת הנזק שלו.

את הנזקים הלא ממוניים ידרוש דרך סעיף 13, היכול להצטרף לסעיף 10 ו/או 11 לחוק התרופות.

יחידה 12 - חוזים אחידים (חוק החוזים האחידים)

חוזה אחיד היינו חוזה סטנדרטי המנוסח ע"י הספק.  זהו נוסח של חוזה שמטרתו התקשרות עם לקוחות רבים.

המאפיין את יחסי הכוחות בין הצדדים לחוזה אינו שווה, הספק הוא הצד החזק והלקוח הוא הצד החלש.

מערכת המשפט, בעזרת חוק החוזים האחידים, מתערבת בתוכנם של חוזים אלה (סעיפים 3, 4 לחוק החוזים האחידים) ומאפשרת פיקוח מקדים (פרקים ג, ד לחוק החוזים האחידים) במטרה להגן על הלקוח מפני תנאים מקפחים בחוזה אחיד מחד ולאפשר לספק להיות מוגן מפני תביעות עתידיות מאידך.

סעיף 1 לחוק החוזים האחידים - מטרת החוק להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים.

סעיף 2 לחוק החוזים האחידים - מגדיר מהו חוזה אחיד, תנאי, ספק, לקוח ובית דין לחוזים אחידים.

תניות פטור - אילו סעיפים בחוזים אחידים, הגורעים מזכויות הלקוחות והפוטרים את הספקים, מנסחי החוזים מחבות. סעיפים 3,4 לחוק החוזים האחידים מאפשרים לבית המשפט לבטל תניות פטור המקפחות את הלקוח.

סעיף 3 לחוק החוזים האחידים - מגדיר את עילת הקיפוח והמבחן לו הבוחן את יחסי הצדדים לאור ההתניות החוזיות.

·         הסעד בגין עילה זו - ביטול/שינוי התנאי המקפח.

סעיף 4 לחוק החוזים האחידים - מפרט 10 מקרים אשר על פיהם קמה חזקת הקיפוח.

המשמעות המשפטית של חזקה היא שלא קמה לטוען לה חובת ההוכחה. דהיינו, מי שנכנס לאחד מעשרת המקרים המפורטים בסעיף הוא בחזקת מקופח ואין הוא צריך להוכיח את הקיפוח לפי המבחן הקבוע בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים.

(1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי;

(2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה;

(3) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי.

(4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק;

(5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;

(6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותו במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;

(7) תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו אילולא אותו תנאי;

(8) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים, והכל למעט הסכם בוררות מקובל;

(9) (תיקון: תשס"ד - 2004) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך ;

(10) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת הבוררים או מקום הבוררות.

סעיף 5 לחוק החוזים האחידים – איסור לפנות לערכאות משפטיות היינו תנאי מקפח באופן חד משמעי ואינו ניתן להפרכה (חזקה חלוטה).

דוגמא: הבנק, בחוזה לפתיחת חשבון חדש, כתב בין היתר, את הסעיפים הבאים:

א.      הצדדים מסכימים כי הבנק פטור מאחריות בגין גניבת כסף מחשבון הבנק של הלקוח, למרות שחוק הבנקאות מחייב את הבנק באחריות כזו.

ב.      הצדדים מסכימים כי הבנק יוכל להודיע על מצב החשבון של הלקוח, לגורמים פרטיים שאינם קשורים ללקוח.

מכאן - סעיף א. להסכם עם הבנק הינו מקפח מכוח סעיף 4 (1) - זוהי חזקה שעל פיה הספק אינו יכול לפטור עצמו מאחריות המוקנת לו על פי חוק.

סעיף ב. להסכם עם הבנק מקפח מכוח סעיף 3 - הגילוי של הפרטיים האישים של הלקוח לגורמים פרטיים כלשהם הינם ניצולו של הצד החזק (הבנק) לבצע טעויות ו/או למסור מידע באופן חופשי, גם אם הינו פוגע בלקוחות שלו.