מערכות מידע - סיכומים, קורס 10645 האוניברסיטה הפתוחה

להורדת החומר במערכות מידע

מערכות מידע

יחידה 3 – אפיון ראשוני וניתוח דרכי פעולה

השלבים:

·         ייזום מערכת

·         חקר מצב קיים ואפיון ראשוני

·         חקר ישימות

תיאור של תהליך מחשב

·         המשתמשים בתהליך – האם המשתמש הוא עובד חברה או חיצוני, נהוג גם להגדיר את תפקידו או את היחידה הארגונית המבצעת את התהליך, את כמות העובדים הצפויה להשתמש בתהליך וכמה משתמשים יעבדו בו זמנית.

·           הטריגר – האירוע שיגרום לביצוע והפעלת התהליך. למשל: קבלת סחורה, ירידת כמות המלאי מתחת לסף מסויים מעמד מכירה וכו'.

·          תדירות האירוע (עומס) – הגדרת מספר הפעמים ביחידת זמן שבהן יבוצע התהליך, יש לציין את התפלגות זמני האירועים, להבחין בין שעות שונות של היום, בין ימים שונים בשבוע, ובין תקופות שונות בשנה בכדי לאפשר לאתר "צווארי בקבוק" בפעילות המערכת.

·          קלט התהליך- סוגי הקלט נבדלים על פי סוג הנתונים, מקורם וצורת מסירתם:

1.       מקור הנתונים וצורת מסירתם – האם באו מגורם פנימי או חיצוני לארגון, והאם יתקבלו בצורת טלפון\טופס\כרטיס מגנטי וכו'.

2.       אמצעי קליטת הנתונים – אמצעי הקלט, לדוגמא: עכבר/מקלדת/קורא כרטיסים/קורא ברקוד.

3.       פירוט הנתונים וכמותם – אפשר להסתפק בתיאור כללי של סוג הנתונים אך אפשר שיסופק פירוט מדויק יותר. חשוב לאמוד את כמות הנתונים שיש לקלוט בתהליך במונחים של תווים או בייטים.

4.       תצוגת הקלט – אפשר להכין תרשים של מסך הקלט אך אין זה הכרחי, מקובל שיוכנו תרשימים לקלטים חשובים במיוחד.

·          הנתונים הנשמרים במאגרי הנתונים – ברוב התהליכים יהיו נתונים שצריך לשמור או לשלוף ממאגרי נתונים, תתכנה פעולות קריאה וכתיבה שונות למאגר אחד או יותר, יש לזהות ולציין לכל פעולה :

1.       סוג הפעולה – קריאה/ הוספה או שינוי.

2.       מהם הנתונים ומה כמותם – בשלב זה נסתפק במתן שם לסוג הנתונים ולמאגר הנתונים בם נרצה להשתמש. יש לפרט את כמות הנתונים בתוויפ או בייטים.

·          פלט התהליך – יש לפרט ככל האפשר:

1.       יעד הפלט – מיה מקבל הפלט, האם הפלט מיודע לגורם פנימי או חיצוני לארגון, האם מיועד למספר גורמים וכו'

2.       אמצעי הפקת הפלט וצורת מסירתו - אמצעי פלט מקובלים הם לדוגמא צג המסך והמדפסת וצורות מסירה הין משלוח בדואר, מייל או  במכשיר פקס.

3.       פירוט הנתונים וכמותם – לרוב יספיק ציון כללי של סוג הנתונים, בנוסף חשוב לציין את כמות נתוני הפלט במונחים של מספר תווים או בייטים.

4.       תצוגת הפלט – אין זה הכרחי אל לפלטים חשובים במיוחד אפשר להכין תרשים של הדו"ח או ההודעה

·          תיאור לוגיקת התהליך – כעת יש לקשר בין המרכיבים ולקבוע מה יעשה נתונים. אין הכרח לתאר את כל הלוגיקה של התהליך ואפשר להסתפק בתיאור כללי. לשם כך נסתייע במספר טכניקות שונות

1.       שפה טבעית – תאור בשפה רגילה של הלוגיקה הנעשית, תיאור קצר מדיי משמעו פתח לפרשנויות אך תיאור מפורט מדיי עלול לכבול א הארגון לפתרון מסוים עוד בטרם נבחנו דרכי הפעולה.

2.       כתיבה מובנית ותרשים זרימה – תיאור מפורט של לוגיקת תהליך של תוכנית מחשב. יבוא לידי שימוש בתהליכים אשר חשוב לתארם תיאור מפורט ומדויק.

·          תכונות ודרישות נוספות – לעיתים יש להגדיר תכונות או אילוצים ייחודיים לתהליך כגון הרשאות, התניות וקשרים לתהליכים אחרים, ריצה אוטומטית, ריצה באצווה, וכו'.

מסמך RFP :

מסמך המופנה לספקים בכוח במטרה לקבל מהם הצעות לרכישה או לפיתוח של מערכת המידע החדשה.

יחידה 4 – הערכת הצעות והשוואתן

סדר הפעולות:

1)      ניפוי ראשוני – הצעות שאינן עומדות בדרישות הסף

2)      ניקוי הצעות נחותות

3)      נרמול עלויות (4 שיטות)

4)      בחירת ההצעה האופטימלית.

א.אם נתון המשקלים – תוחלת התועלת.

ב.אם אין נתוני משקלים – גרף עלות תועלת + מסקנות.

הצעה נחותה: הצעה שיש הצעה אחרת שאינה גרועה ממנה באמת מידה כלשהי, אך טובה ממנה באמת מידה אחרת.

נרמול עלויות –

	טווח	נוסחא
שיטה א	0 - 1
שיטה ב	0 – Bmax
שיטה ג	Bmax - Bmin
שיטה ד - נרמול החסכון

א –

ב – 

ג –  

ד – 1. עלות מנורמלת (מציאת היחס למקסימום שהחברה רוצה להשקיע Cmax)

קביעת המשקלות (משקל העלות והתועלת)

ניתוח רגישות

מציאת נקודת חיתוך בין שני ישרים

B

NC

 

יחידה 5 – גישות ותרשים זרימת מידע

·         לכל פונקציה חייב להיות לפחות זרם טחד שנכנס אליה (קלט) ולפחות זרם מידע אחד שיוצא ממנה (פלט(

·         בקצהו של כל זרם מידע חייבת להיות לפחות פונק'  אחת.

·         לכל מאגר מידע חייב להיות לפחות זרם מידע אחד שנכנס אליו ולפחות זרם מידע אחד שיוצא ממנו.

·         ישויות חיצוניות בצד שמאל של מסגרת התרשים משמשות מקור לקלט, ישויות חיצוניות בצד ימין משמשות יעד לפלט.

·         ישות זמן (T) יכולה להופיע רק בצד שמאל של התרשים.

·         זרם מידע יסודי חייב להיות חד כיווני.

·         מאגר אשר ממנו רק פעולה אחת (קריאה או כתיבה) נקרא מאגר חיצוני

DFD-0

יחידה 6 – פירוק פונקצונלי היררכי ומילון נתונים

1.      DFD -  קובץ מרכיבי ה

2.      קובץ זרמי מידע

3.      קובץ רכיבי הנתונים

4.      קובץ מילים נרדפות

5.      קובץ קבוצות נתונים

6.      קובץ נתונים על זרמי מידע יסודיים

7.      קובץ הופכי

יחידה 7 – טרנזאקציות וממשקים

עץ תפריטים

1.      גזירת עץ תפריטים מתרשימי DFD : לכל פונקציה כללית הקשורה לישות חיצונית נוצרת שורת בחירה (selection) שבחירתה תגרום להצגת תפריט בן ולכל פונקציה יסודית הקשורה לישות חיצונית נוצרת שורת הפעלה (trigger) שבחירתה תגרום להפעלת הטרנזקציה.

2.      איחוד שורות T השייכות לאותה טרנזקציה :

3.       ביטול שורות T השייכות לטרנזקצית זמן וזמן-אמת: הסרת טרנזקציות אשר הוחלט כי יופעלו אך ורק ע"י ישויות זמן.

4.      ביטול תפריטים מנוונים : צמצום תפריטים הכוללים שורה אחת בלבד.

אם השורה היא שורת הפעלה (T) משנים את סימון שורת הבחירה שלה בתפריט האב מ- S ל- QT.

אם השורה הבודדת בתפריט המנוון היא שורת בחירה (S), תפריט יהפוך הנכד להיות הבן.

יחידה 9 – בסיס הנתונים

רלציה = טבלה

נרמול

רמה ראשונה - צורת טבלה, שדותיה מכילים ערכים אטומיים והמפתח שלה מכיל ערכים.

רמה שניה - אם כל שדה שאינו שדה מפתח תלוי פונקציונלית במפתח כולו (כלל זה חל על רלציות שהמפתח שלהן מורכב מיותר משדה אחד).

רמה שלישית - כל שדה שאינו שדה מפתח אינו תלוי פונקציונלית בשום שדה אחר שאינו במפתח (תלות טרנזטיבית).

סטודנטים

 

יישות    -          

שם פרטי

 

תכונה   -                                                           תכונה מורכבת   -          

·         תכונה היולה לקבל מספר ערכים תסומן בקו עבה יותר

ת.ז.

 

תכונת מפתח תסומן בקו תחתי    -

קשר      -              

·         לקשר שאינו N:1 יכולה להשתייך תכונה