פסיכולוגיה של השואה, 10920

 פסיכולוגיה של השואה

להורדת הסיכום בפסיכולוגיה של השואה

נושא: מאפייני האידיאולוגיה הנאצית מבחינה פסיכולוגית

ניתן להגיד כי המאפיינים של האידיאולוגיה הנאצית מבחינה פסיכולוגית היו יצירת הזדהות חברתית בין חברי המפלגה, הדגשת ערכים קולקטיביסטים כלומר הדגשת חשיבות קבוצת הפנים.

יצירת קטגוריות וסכמות המשרתות את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות שהאמינו בהן, חלק מכך התייחסות ליהודים כתת אדם.

הגדשת מעמדם של היהודים כמיעוט בולט כדאי ליצור שנאה כלפיו. וכן הבאת היהודים למצב שעיר לעזאזל בכדי ליצור לגיטימציה לנקיטת אלימות נגדם על ידי כך שהם האשמים לכל צרות העם הגרמני.

תשובה: כדאי גם להכליל את הנושא של דעות קדומות קנאיות.

נושא: חוקי נירנברג והירי של בטליון המשטרה 101

שאלה: האם יש לזכור את הקריטריונים המדויקים למי הוא יהודי (השורשים המשפחתיים) ע"פ חוקי נירנברג?

האם יש לזכור את ההבדלים בין מאפייני הפעולה ביוזפוב לעומת בלומאזי?

תשובה: לא. הדברים מובאים רק לשם ההבהרה ההיסטורית. 

נושא: ליל הבדולח

שאלה: במדריך הלמידה כתוב שבליל הבדולח הופרה נורמת התנהגות מרכזית "חסכנות".

לא ברור לי כיצד הפרעות בליל הבדולח הפרו נורמה זו.

תשובה: אחת הנורמות המקובלות בחברה הגרמנית, קודם למשטר הנאצי, הייתה רציונליות כלכלית שאחת מביטוייה הנה חסכנות וניסיון לחסוך במשאבים. ליל הבדולח ייצג את שיאה של המדיניות הכלכלית הנאצית הלא רציונלית קודם לשואה בשל ההרס האדיר שהוא חולל ובעצם פגע בכלכלה הגרמנית, בנוסף לפגיעות הקודמות שנבעו מהחרם של ה- 1.4.1933

היסטוריונים שונים, ביניהם גולדהגן, טוענים כי המדיניות הכלכלית הנאצית הלא רציונלית באה לידי ביטוי לשיאה במהלך השואה כאשר בוחנים את האופנים שבו היהודים נוצלו לצרכים כלכליים, ובמיוחד נוכח המשך ההשמדה בימים האחרונים של הרייך השלישי, כאשר היה ברור שהוא עומד להתמוטט, ונוכח ההעדפה להמשיך להוציא משאבים על ההשמדה במקום להציל חיים של חיילים גרמנים פצועים.

נושא: המאפיינים של הסוד

שאלה: מהם חמשת המאפיינים של הסוד במסגרת תוכנית המתות החסד?

תשובה:

1. מציאות סמויה המקבילה לגלויה

2. חוסר המוסריות של הסוד

3. יחסים בתוך קבוצת הסוד ומחוצה לה

4. מוסריות בין חברים למניעת גילוי הסוד

5. הכוח שיש לחברי הקבוצה ביחס למי שאינו מכיר את הסוד

שאלה: אם אפשר לקבל חידוד יישומי על ההבדל בין הסוד וההשתקה  

תשובה: אל הסוד אפשר להתייחס כתופעה חברתית בעת התרחשותה, ומה שנדרש ממי שמעורב בה לבצע - דהיינו לשתוק - בעת שהיא מתרחשת ולשמור זאת בקרב המעגל הסגור של המעורבים.

ההשתקה מתייחסת לאותה תופעה אך לאחר זמן, בדרך כלל, לאחר שההתרחשות הסתיימה, מתוך נסיון למנוע התייחסות של אחרים שלא היו מעורבים בהתרחשות, ובמרבית המקרים יודעים עליה, לדון בה, כדי שהמעורבים לא ייענשו או לא יהיו נתונים לביקורת.

אוייסרמן ולאופר

שאלה: עד כמה שאני מבינה התיאוריה שלהם מסבירה כיצד עלתה המפלגה הנאצית.

התנועה הנאצית הדגישה ערכים קולקטיבסטיים ובכך גרמה לקבוצת הפנים להתחזק ולהתאחד לעומת קבוצת החוץ. יחד עם זאת, העובדה שלא היה כוח מנגד, של תנועה המדגישה ערכים אחרים, העצימה את כוחה.

האלימות כלפי המיעוטים נבעה מכך שהתנועה הנאצית הדגישה ערכים שאיפשרו להביא לידי ביטוי את האנטישמיות שכבר הייתה קיימת בחברה. כלומר, התנועה הנאצית נתנה לכך מסגרת תרבותית.

תשובה: סיכום יפה של הטיעון

נושא: הנאום של הימלר בפוזן

שאלה: יישום פסיכולוגי "השתקה ולשון כפולה". איך הדבר מתבטא בנאום הימלר?

תשובה: הימלר פותח את הנאום ב- "אני רוצה, בגילוי לב מלא, להעלות בפניכם פרק קשה מאוד. בינינו נשוחח על כך הפעם באופן גלוי ביותר, ולמרות זאת לעולם לא נדבר על כך בפומבי." זוהי ההשתקה. כלומר, הוא אומר להם, כולנו שותפים במעשה, ואסור לנו לדבר עליו לעולם, חוץ מהפעם הזו.

וכשהוא אומר "אני מתכוון עתה לפינוי היהודים" הוא מדבר על הלשון הכפולה ובכדי להבהיר מה משמעה הוא מיד אומר "להשמדת העם היהודי". ושימי לב שהוא חוזר על כך, כמעט מילה במילה, במשפט הבא. וכך הוא מחזק את הלשון הכפולה, למרות שברור לו ולכל השומעים במה מדובר, משום שהלשון הכפולה שימשה את הנאצים כבר מעת הפלישה לברית המועצות, וכל המשתתפים בהשמדה כבר הבינו את משמעותה של השפה הנאצית.

שאלה: בנאום של הימלר בפוזן הוא מדבר על הצורך  לשמור על האנושית בשגרה מיחד  ולא להיות רך בתהליך ההשמדה מאידך. האם יש לראות בזה את הכוונה להשתמש  בפיצול  לפי ליפטון?   

תשובה: הנאום הנו אכן הדוגמאות הבולטות לכך שהמחוללים הבכירים הכירו בקשיים של המחוללים מן הדרג הנמוך להתמודד, ובעצם מן הכרה בצורך שלהם לפתח את העצמי המפוצל.

נושא: העצמי המפוצל/העצמי החצוי/ העצמי של אושוויץ

שאלה: מהו מושג ההכפלה של וולר מהמאמר, והאם הוא בעצם נותן ביקורת לליפטון על העצמי החצוי?

תשובה: מבחינה מושגית, מושג ההכפלה doubling שוולר דן בו הוא בעצם מושג העצמי החצוי או הכפול של ליפטון.

הנקודה החשובה לעניינו הם חמשת המאפיינים של העצמי החצוי שוולר מזהה אצל ליפטון, וארבע הביקורות שהוא מציע על חמישה מאפיינים אלו.

שאלה: מהי הכוונה במושג DOUBLING במאמרו של LIFTON? 

תשובה: המושג משמש את ליפטון כדי לציין את קיומם של שני סוגי עצמי בקרב המחוללים. האחד, זה ששימש אותם לצרכי תפקודם בחברה הגרמנית (משפחה, חברים) והשני, זה ששימש להם בכדי לתפקד בזירות ההשמדה. כך ליפטון מסביר כיצד יכלו המחוללים להמשיך ולתפקד בשתי הזירות בלי להיפגע מבחינה נפשית.

שאלה: בעת קריאת החומר, הועלתה התיאוריה של שני "עצמי" למחוללים - של העבודה ושל חיי המשפחה. קשה לי להאמין שהפרדה כזו פשוטה תוכל להסביר איך לעבודתם לא היתה כל השפעה על התנהגותם גם בחייהם האזרחיים - כל מי שצפה אתמול בסרטים או בתוכניות ראה את תחושת העליונות והאלוהיות שהיתה לסוהרים. כיצד אפשר להתנתק בסוף היום מהאדרנלין והשפעתו העצומה של הכח, וללכת הביתה למשפחה, בלי שתהיה המשכיות לאותן תחושות - כיצד אחרי שאדם הורג אחרים ביריות אקדח כי סירבו לו יכול לקבל סירוב גם בחייו הפרטיים לאחר מכן? בנוסף, ההדחקה של כל מעשיהם היא מנגנון הגנה, אך גם פרויד טען כי מידי פעם ישנן "בריחות" של אותו חומר מודחק לפני השטח, וכי בסופו של דבר האדם מתמוטט או אינו מצליח עוד לשמור על כל אותו עולם מוסתר - האם ישנם מקרים של נאצים שלאחר מספר שנים השתגעו, התפרקו ביקשו מחילה-לאור כל מה שעשו?

אינני כותבת ממקום רגשי אלא שכלתני. לדעתי תיאוריית הפרדת ה"עצמי" און רעיון העתקת הסמכות של מילגרם אינם מספקים תשובה מלאה.

תשובה: כפי שפרופסור בר-און מספר בהרצאות שעוסקות בתקופה שלאחר המלחמה, הוא עצמו ניסה לאתר את התופעות שאת הצגת ולא מצא עדויות נרחבות לכך. ידוע על מספר קטן מאוד של מחוללים שחשו מצוקה נפשית בשל מעשיהם במהלך ההשמדה, ואלו ברוב המקרים ביקשו להשתחרר מתפקידם ואכן שוחררו. הרוב הכמעט מוחלט, כפי שבין השאר מתאר בראונינג, למרות הקשיים הנפשיים המשיך בתפקידם, בין השאר באמצעות שתייה לשוכרה. העובדה היא שבני המחוללים כפי שיעלה מההרצאות שלאחר השואה דיווחו כי לא ידעו על מעשי אביהם, ולא חשו כי מעשיו השפיעו על יחסם לילדיהם. להיפך, מרבית בני המחוללים דיווחו על הורים שטיפחו אותם ואהבו אותם בלא תנאי. קשה לקבל זאת, אבל זו בדיוק התמונה המצטיירת גם ממקרים של מחוללים שלקחו חלק במקרים אחרים של רצח עם לאחר השואה, ובני משפחותיהם. כאשר תופסים אדם אחר כמי שאינו ראוי לחיות או כמי שלמעשה אינו יצור אנושי, קל הרבה יותר להתייחס לרציחתו כאירוע שאינו מפר את השגרה, וכך להמשיך את מסגרת החיים הרגילה בקרב מי שכן מוגדרים כבני אנוש.

שאלה: האם המוסריות הפרדוקסלית של  בר-און היא אמצעי הגנה משלים  לפיצול  של ליפטון מבחינתם של המחוללים?

תשובה: זה רעיון יפה, אך לא בהכרח. אדם יכול לפתח עצמי מפוצל בלי להתנסות במצב של מוסריות פרדוקסלית ולהיפך. עם זאת, אפשר להסביר מצב מסוים ככזה המחייב את שני ההסברים.

מספר שאלות:
1. האם בכלל השם "האני-אשוויץ" מבטא את המושג "אני-מפוצל" בהקשר של הרופאים?
2. האם הוא נוצר עקב פרדוקס "ריפוי-הרג" שמדבר על השמדת היהודים כריפוי העם הגרמני?
3. האם נכון להגיד שהוא התגבש בעזרת :
א. תעמולה נאצית של קבלת היטלר והממונים שלו כסמכות עליונה עד מוות?"
ב. תעמולת הנאצים של תפיסת היהודי כאיום?
ג. תעמולת הנאצים של היהודי כנחות באופן לוגי ומדעי?
ד. לשון כפולה -במקום המילה הרג יהודים אומרים פתרון סופי
ה. הבנה שאני רק חלק קטן ממערכת ולא גורם משמעותי שגורם להרג הזה
- האם העצמי מפוצל מורכב למעשה משתי תכונות המאפשרות לקיומו בכלל שהן "צמצום טווח ריגשי-NUMBING" ו"צמצום טווח קוגניטיבי"

תשובה: נכון להכל

שאלה: בקטע קריאה 9 אנו אמורים להתמקד בניתוח הביקורתי של Waller את Lifton.
לא כל כך הבנתי מהן נקודות הביקורת. יש תהיות כלליות אך לא הבנתי נקודתית מהי הביקורת.

יש להתייחס לסוגיות הבאות שהעלה וולר ביחס לליפטון

1. האם הפיצול הוא הסבר פסיכולוגי מספק כיצד בני אדם רגילים ביצעו השמדה, או האם זהו המנגנון הפסיכולוגי שבו עשו שימוש המחוללים בכדי לא להתמודד עם האשמה שחשו בשל מעשיהם? כלומר, זה אינו מנגנון מסביר, אלא מנגנון הסתגלותי שאפשר למחוללים להתרחק מהרוע שביצעו, וכך, מאוחר יותר להימנע מהאשמה עצמית בחוסר מוסריות.

2. גם אם מתייחסים לפיצול כמנגנון הסתגלותי, האם הפיצול היה חיוני מבחינת המחוללים? כלומר, האם אכן זה היה המנגנון היחיד אשר בטווח הקצר אפשר להם להרחיק את העצמי המחולל שלהם מהעצמי הרגיל שלהם. שהרי ליפטון הצביע על הדיאלקטיקה שבין שני סוגי העצמי. שהרי איך אדם הפגין אהבה כלפי משפחתו, בעוד שהעצמי שלו אפשר לו לרצוח.  הרי ייתכן והיו מנגנונים קצרי טווח נוספים, כמו שתייה לשכרה ופיזור אחריות. כמנגנון לטווח ארוך, לפיצול חסרונות נוספים, במיוחד נוכח הקושי להתמודד לפרקי זמן ארוכים עם דיסוננס, כפי שהמחקר מדגים. זאת בשל הצורך להיות בעלי עצמי אינטגרטיבי.

3. מהן ההשלכות ארוכות הטווח של הפיצול כמנגנון הסתגלות? השאלה היא האם העצמי הרגיל יכול שלא להיפגע או להשתנות מהעצמי המחולל בטווח הארוך.

4. הפיצול נשען על מחויבות אידיאולוגית. ליפטון טען כי הרופאים הנאצים היו מחויבים אידיאולוגית וראו עצמם כלוחמים אידיאולוגיים השומרים על טוהר הגזע הארי.

אולם לאידיאולוגיה כוח השפעה מועט על מחוללים. זאת משום שהיא לא קוהרנטית ועקבית. בנוסף, המחקר ההיסטורי מראה כי הרופאים הנאצים פעלו גם מטעמים אישיים שלא היו קשורים לאידיאולוגיה. 

נושא: הבנליות של הרוע

שאלה: טיעוני ארנדט ומילגרם - אני יודע ששניהם אומרים שהמחוללים היו אנשים נורמליים ולא לקו בפסיכופתלוגיה מסוימת ושניהם צייתו לבעלי סמכות, אך מה ההבדל בין טיעונה של ארדנט לטיעוניו של מיליגרם?

תשובה: לפי ארדנט, הצדדים האישיותיים שלהם אנו קוראים "רוע" קיימים בכולנו ותלויים מאפיינים סיטואציוניים. אי החריגות הפסיכולוגית של אייכמן קיימת בכולנו ולכן מאיימת על בתי המשפט שכן לא ברור האם האדם סוטה חברתית. הנאצים היו, במובנים רבים, ככל האדם.

שים לב, אמרת ששניהם מדברים על ציות לסמכות. אני חושב שחנה ארדנט דיברה על הטבע האנושי אבל לא "תלתה את האשמה" בגורמי סמכות. מילגראם מסכים עם החלק הראשון של הטיעונים שלה אך כן מדבר על גורמים סיטואציוניים הכוללים דמות סמכותית. מנגנוני הציות שבנו- שהם מנגנונים חברתיים, לא מונעים פעילויות "מרושעות". זה ההבדל בינהם.

הדומה: "המחוללים הם אנשים נורמאליים";  "למחוללים אין פתולוגיה";  "הכל נובע ממאפיינים סיטואציוניים ולא אישיותיים"

 

השונה: ארנדט - "מאחר והאדם אינו סוטה חברתית, יש בכך איום על בתי המשפט. זו שאלה פילוסופית". אינה מדברת על ציות לסמכות.

מילגראם- "מנגנוני הציות לסמכות הם חברתיים ולכן יוצאות פעולות מרושעות". אינו מדבר על מקרים בהם אנשים אינם נתקלים בגורמי סמכות.

הדומה - אדם נורמלי פשוט ומי שנוהג ברוע על בסיס הרציונליזציה שטוב לנהוג

כך מכיוון והדבר נגזר מכוח הסמכות או שירות מטרה גדולה יותר.

האישיות שלו בנלית.

השונה- המחויבות האישית נבעה מרצון למימוש עצמי באמצעות הבירוקרטיה;

אצל מילגרם אין התייחסות למימוש עצמי.

חנה ארנדט תראה במעשים של אייכמן נגזרת של "חוסר היכולת להבין את המדיניות שהוא משרת, נסיון לריצוי הממונים, ונעשים מתוך העובדה שהיה בירוקרט עלוב."

מילגרם ראה את המעשים כנגזרים מהנחיות האחר.

שאלה: האם ניתן למתוח קו בין טיעוניו של מקקלר על המחוללים שיכולים להיווצר בכל חברה  שתיצור מערכת ארגונית למטרות השמדה  לבין טיעונה של ארדנט על הבנליות של הרע בהקשרו של אייכמן שלמעשה  אם הוא היה מקושר לארגון אחר  אז הוא היה עוד פקיד אפרורי שממלא את יומו תחת הוראות ביצוע חיוביות יותר לעומת המערכת הנאצית שניתבה אותו לכוון תעשיית המוות?

תשובה: שני התיאורטיקנים מצביעים בעצם על אותה טענה במידה רבה. בכל חברה, אם מתקיימת חלוקת עבודה מתאימה, אנשים רגילים בסופו של דבר יעסקו בהשמדה אם התנאים המתאימים, מבחינה ארגונית, פוליטית, תעמולתית, יתקיימו.

נושא: הסברים לגבי התנהגות המחוללים

שאלה: כיצד ניתן למקם את התיאוריות על התנהגות מחוללים ב- 2 צירים:

 

א. סיטואציה מול אישיות

אישיות: גילברט, אדורנו.

סיטואציה: קלי, מילגרם, אש, זימברדו, קלמן.

 ב. והאם יתכן שהתנהגות זו התקיימה רק בגרמניה או בעולם?

גרמניה: גילברט

עולם: אדורנו, קלי, מילגרם, אש, זימברדו, קלמן.

האם שכחתי מישהו?

תשובה: ברמה העקרונית גם אדורנו ועמיתיו, וגם קלמן והמילטון טוענים כי התאוריה שלהם תקפה לכל מצב של גילוי רוע ולא רק בגרמניה. העובדה היא שמחקרים אלו בוצעו בארה"ב ולא בגרמניה.

נושא: מילגרם ואש

שאלה:

1. איזה מהתנאים בניסוי של מילגרם יש לזכור?

2. האם יש לזכור את כל 8 הניסויים של אש ואם לא- איזה מהם יש לזכור?

תשובה

שום תנאי, אלא את השורה התחתונה של כל מחקר ומשמעותה. קונפורמיות אצל אש, העתקת האחריות אצל מילגרם.
נושא: הויכוח בין בראונינג לגולדהאגן

שאלה: מהי הכוונה באנטישמיות אלימינציוניסטית?

תשובה: זוהי התזה של גולדהגן - הטענה שלו שזוהי אנטישמיות מסוג מיוחד, שאפיינה רק את גרמניה הנאצית, ומטרתה הייתה חיסול מוחלט של היהודים וגיוס מוחלט של כל החברה הגרמנית במטרה להשיג זאת.

שאלה: אני מבינה כי גולדהגן טוען כי האנטישמיות הייחודית של הגרמנים היא שהובילה אותם לבצע את  השמדת היהודים, בניגוד לבראוניניג שמדבר על אנשים רגילים, ומכאן שזה היה יכול לקרות לכל אחד.  השאלה שלי היא מה בדיוק פירוש המושג אנטישמיות אלימינציוניסטית?

וגם האם עדיין זה סותר את מה שבראונינג אומר - כלומר האם לא נכון לומר שבכל מקום בו אידיאולוגיה מסוימת מושרשת בעם היא עשויה יום אחד להוביל למעשים קיצוניים?

תשובה: התזה של גולדהגן טוענת שזוהי אנטישמיות שמטרתה הייתה חיסול מוחלט של היהודים בשל היותם גזע שונה מהגרמנים הארים. בניגוד לסוגים קודמים של אנטישמיות כמו זו שרווחו בימי הביניים ובאירופה הקדם נאצית שהסתפקו בפתרון של גירוש היהודים מהמדינות או בהמרת דת, לפי גולדהגן, המצדדים באנטישמיות ששיאה היה באנטישמיות הנאצית סברו כי הדרך היחידה לפתרון הבעיה היהודית היא חיסולם הפיזי המוחלט של היהודים באשר הם, באירופה ומחוצה לה. בזה הייחוד של סוג אנטישמיות זה. הדבר סותר את בראונינג, משום שבראונינג מדגים כיצד אנשים שאינם בהכרח אנטישמים, וודאי לא כאלו המחזיקים באנטישמיות חסלנית כמו זו שבה דן גולדהגן, מגיעים עם הזמן להיות רוצחים מיומנים.

אם בוחנים את שני הטיעונים האלו עולה השאלה האם מעשים קיצוניים של רצח עם יכולים להיות מבוססים אך ורק על אידיאולוגיה המצדיקה השמדה, ואז עולה השאלה איזו סוג של אידיאולוגיה. כפי שמוצג בהרצאות העוסקות במקרים של רצח עם לאחר השואה, רצח עם יכול להתרחש גם על בסיס של אידיאולוגיה פוליטית ולא בהכרח כזו על בסיס אתני/לאומי. וכאן גם עולה שאלה נוספת, האם האידיאולוגיה היא בהכרח הכוח המרכזי או שאולי פועלים כוחות סיטואציוניים?

נושא: המאמר של פרופסור בר-און על העמידה מן הצד

שאלה: אינני מבין כיצד מוסריות פרדוקסלית מסבירה התנהגות בזמן האירוע- עמידה מהצד המתרחשת בזמן השואה- בעוד שמוסריות פרדוקסלית מתייחסת לרציונליזציה לאחר מעשה. בנוסף לכך נראה לי שמבחינה אקדמית נסיון להסביר מניעים של עומד מהצד על ידי שמוש במספר ארועים בודדים שבר-און איתר מתוך שיחות עם מחוללים הוא קצת "מתיחה" של גבולות התיאוריה.

במאמר מוזכרים גם מושגים של normalization versus normalcy

as well undescribable and undiscussable.

אודה לך אם תוכל קצת להבהיר במה הכוונה שכן אני הולך לאבוד.

תשובה: אם מחולל מגלה רחמים כלפי קרבן אחד בלבד, וגם אם אינו מציל אותו, אלא לא מתערב במה שקורה, בעוד שאין לו כל מחשבות שניות ביחס ליתר הקרבנות, הרי הוא בגדר עומד מן הצד במהלך אירוע. נכון שבקורס לא הובאה דוגמא היסטורית כזו, אך יש כאלו למכביר.

מושגי ה- undescribable and undiscussable

מציגים את השאלה מדוע הקרבנות, כמו גם המחוללים, לא יכלו לספר על מה שקרה להם, כל אחד ממניעיו הוא. הטענה היא שהמנגנון הפסיכולוגי משותף, חוסר היכולת לשתף בדברים שהם חורגים מכל מציאות מוכרת שזהו ה- Undiscribable או בעברית הבלתי ניתן לתיאור.

משום שאין כלים לשוניים לתארם, ומכאן גם חוסר היכולת לדון בהם ולהסביר מה קרה לאדם למי שלא היה נוכח.

Undiscussable משמעו בעברית מה שאינו ניתן לדיון –כלומר, אירוע או תופעה שאינם נכללים במסגרת המושגית של האדם השומע לסיפור, ולכן הוא אינו יכול להבין, גם אם הוא מאוד רוצה, את מה שהמספר רוצה להעביר.  

מכאן גם אפשר לראות מדוע נעשה ניסיון ליצור מציאות נורמלית נוכח תנאים שאדם חווה, ואינם ברי תיאור ודיון. ואז השאלה היא האם זו מציאות נורמלית או מציאות שהיא לכאורה נורמלית.

נושא: המקרה של פרנץ סטגנל

שאלה: מהסיפור של סטנגל עולה כי הקו שהנחה אותו לאורך כל המלחמה הוא האיומים של הממונים עליו כי ייענש וינקטו נגדו צעדים משמעותיים, והדאגה לשלום משפחתו. כמו כן נראה כי סטנגל לא אימץ את האידיאולוגיה הנאצית הרואה ביהודי כנחות וההשמדה אינה פעולה פושעת - סה"כ סטנגל אינו עונה ל"תבנית" של חייל אס.אס.

רציתי לדעת כיצד הענישה משתלבת במנגנוני הפעולה של הנאצים?

תשובה: כמו מחוללים רבים, היה חשוב לסטנגל להציג עצמו אחרי המלחמה כמי שלא היה אנטישמי בהכרח. האם זה אומר בהכרח זה אומר שכך המקרה לגבי כל מי שנקט בטקטיקה הזו? יכול להיות שבמקרה שלו הדבר היה נכון, אך אין לדעת בוודאות. ויותר מכך, העובדה שאדם לא היה אנטישמי אין משמעותה שהוא לא הונע ע"י גורמים אחרים, כמו שיקולי קריירה.

 רבים מהמחוללים, גם הבכירים, כמו סטנגל, אכן נקלעו לסיטואציה הזו, בלא הכשרה אידיאולוגית מוקדמת, דוגמת זו שעברו אנשי האס.אס. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שגם אם אדם אינו מאמץ במלואה אידיאולוגיה מסוימת, אין משמעות הדבר שהוא לא מושפע ממנה בצורה כלשהי כחלק ממי שחי בחברה מסוימת המתאפיינת בהלך רוחות מסוים.

 כיוון אחר הוא שאכן רבים שחיו תחת המשטר הנאצי חיו תחת אימת הענישה. אבל, כאן יש להבחין בין ענישה בפועל לבין תחושה של איום בענישה. באופן יחסי, מעטים שחיו תחת המשטר הנאצי אכן נענשו מטעמים שונים. כך לדוגמא, מאלו שנדרשו  להשתתף בתחילת ההשמדה היו מי שסרבו, אך לא קרה להם דבר.

אבל מי שסרב להשתתף בה ככל שהמלחמה התקדמה והיה ברור כי המשטר הנאצי עומד להתמוטט, נענשו בחומרה. המשטר הנאצי השליט אווירה של טרור לא רק כלפי הקרבנות שלו, אלא גם כלפי הגרמנים עצמם. יש בכך דיון במדריך, וידוע שמי שהביע התנגדות היה יכול לאבד את משרתו או להישלח למחנה ריכוז. התמונה מאוד מורכבת ופעלו בה מגוון כוחות תוך אישיים, לחצים לקונפורמיות וחשש מענישה, וגם השפעות שמקורן בשינוי המצב בגרמניה ובמעמדה במהלך המלחמה.

הניסוי של זימברדו  

שאלה: האם נערכו בעבר או נערכים כיום ניסויים דומים הקשורים להסתגלות לתפקיד? הרי לפי ניסוי בודד שהתפתח בצורה מסוימת אי אפשר להסיק מסקנה לגבי הסיבה להתנהגות של "הסוהרים".

תשובה:  אמת שמקובל להתייחס בזהירות למחקר יחיד בשל החשש שהתוצאות בו מקריות.

ונכון גם שבהשוואה למחקר של מילגרם, שגם אם לא חזרו עליו במלואו, הרי שיש רפליקציות רבות חלקיות שלו, הרי שהמקרה של הניסוי של זימברדו חריג. אבל נוכח הריאליזם והעוצמה האדירים של המחקר הזה, הממצאים והלקחים העולים ממנו מקובלים מאוד כהסברים המרכזיים להתנהגות המחוללים.

נושא: האישיות הסמכותית

שאלה: האם תוכל לחדד קצת את הנחת המחקר של אדורנו ועמיתיו במחקרו- האישיות הסמכותנית? אני מצטט ממדריך הלמידה: הנחת המחקר הייתה כי האמונות הבסיסיות של האדם (פוליטיות, חברתיות, כלכליות) מעצבות טיפוס אישיותי מובחן, זה הנוטה להשתכנע ולקבל מסרים של תעמולה אנטי דמוקרטית- זה הטיפוס הנוטה לפאשיזם.

זו הנחת מחקר מעגלית...

נראה לי שמושגים כמו לאומנות ואתנוצנטריות מגדירים גם את מה שאדורנו קרא לו אישיות סמכותנית ואלו גם מאפיינים של פאשיזם.

תשובה: כפי שציינת "הנחת המחקר של אדורנו ועמיתיו הייתה כי האמונות הבסיסיות, אלה הפוליטיות, החברתיות והכלכליות, של אדם, מעצבות טיפוס אישיותי מובחן, זה הנוטה להשתכנע ולקבל את המסרים של תעמולה אנטי דמוקרטית. זהו הטיפוס הנוטה לפשיזם". אבל יש לשים לב לכך שגם שמדובר כאן בנטייה. "הטענה הייתה כי אפשר להבחין בין מי שמפגינים נטייה אידאולוגית פשיסטית לבין אלה שאינם מפגינים נטייה זו. אם אדם מזוהה כבעל נטייה אידאולוגית פשיסטית משמעות הדבר היא כי הוא מחזיק בערכים, בעמדות ובדעות המנחים את התייחסותו למגוון נושאים כמו דת, קבוצות מיעוט, כלכלה, פוליטיקה ועוד.

אחד מביטוייה הבולטים של הנטייה לפשיזם היא הנכונות להיענות לתעמולה פשיסטית. תעמולה זו יעילה במיוחד אם רבים בחברה מסוימת חולקים את הפוטנציאל האנטי דמוקרטי". וכן "המנהיגות הנאצית ... עשתה כל מאמץ כדי לעורר את הנטיות האנטי דמוקרטיות של הגרמנים ולדכא כל ביטוי של התנגדות למשטר".   ובנוסף "במוקד המחקר עמדה השאלה, מדוע בני אדם מסוימים, ולא אחרים, נוטים להפגין עמדות אנטישמיות ונטיות פשיסטיות?"  "אדורנו ועמיתיו טענו, כי מבנה אישיותי מובחן כזה המאפיין מי שנוטה לקבל אידאולוגיות פשיסטיות, מתפתח בסביבה משפחתית מובחנת. כלומר, אם בוחנים מכלול הנחות אלו מתברר כי אדורנו ועמיתיו מניחים כי באם אדם יגדל בסביבה חברתית מובחנת, היא יפתח נטייה אישיותית-ערכית מובחנת. בכדי שנטייה זו תתבטא בפועל נדרשת תעמולה המעודדת אותה, וגם קיומו של רוב בחברה המגלה נטיות דומות, והנענה למשטר המעודד מגמות אלו. לכן, אין כאן בהכרח מעגליות, אלא מגוון תנאים החוברים יחד. עם זאת, הגורם המכונן לפי אדורנו ועמיתיו, היא האווירה המשפחתית, ועל כך יש ביקורת רבה, כמו גם על ההתמקדות שלהם על המשתייכים לימין הפוליטי כמתאפיינים באישיות הסמכותנית.

מדריך SPSS

הכנסת משתנים והגדרתם

א.      NAME – שם משתנה

(בגרסאות קודמות צריך להיות עד 8 מקומות, לא יכול להתחיל בספרה)

(ברירת מחדל – var00001)

דוגמא: id, sex, smoke, live

ב.      TYPE –סוג המשתנה

חשובים: numeric = מספרי; string = אותיות

(ברירת מחדל – נומרי)

דוגמא: מין, גיל ושנות לימוד הינם נומריים בעוד שמקום ישוב שרשום באותיות או שם פרטי הינם STRING

ג.       DECIMALS – מספר מקומות אחרי הנקודה

(ברירת מחדל – 2 מקומות אחרי הנקודה)

דוגמא: במשתנה כגון מספר ילדים, אין משמעות לסימון נקודה עשרונית.

ד.      LABELS – הסבר מפורט יותר לשם המשתנה הקצר

(ברירת מחדל – אין – NONE)

דוגמא: עבור משתנה que1 נרשום 'הממונה סיפר פרטים על שינוי'.

עבור המשתנה ID נרשום 'מספר זהות הנבדק'.

ה.     VALUES - שמות לערכים השונים

(ברירת מחדל – אין – NONE)

דוגמא: במשתנה במין 1 = זכר ו-2 = נקבה.

במשתנה מצב משפחתי 1=נשוי, 2=רווק, 3=גרוש 4=אחר

ו.        MISSING - ערכים חסרים

(ברירת מחדל – אין – NONE)

דוגמא: אפשר להחליט שאם לא ענו על שאלה נרשום 999.

ז.       MEASURE – סוג הסולם

אפשרויות:  nominal- שמי;  ordinal- סדר/אורדינאלי; scale – רווח ומעלה

                        דוגמא: מין הוא משתנה שמי לכן נרשום עבורו nominal

                        סוג השכלה הינה מסולם סדר לכן נרשום עבורו ordinal

                        המשתנה גיל הינו יחס/מנה לכן נרשום עבורו scale

Syntax, Output, Frequencies, Descriptives

1.  Syntax

       א.         פתיחת קובץ Syntax חדש –לחץ על PASTE. בכל פרוצדורה סטטיסטית תפתח אוטומטית חלון Syntax.

       ב.         פתיחת קובץ Syntax ישן

                  1.    לחץ file ® open ®  syntax

                  2.   כל התוכניות שנרשמו ונשמרו עד כה יופיעו.

                  3.   סמן את הקובץ הרצוי (על ידי עמידה עליו עם העכבר ולחיצה על העכבר השמאלי) ושמו יופיע בחלון הקטן ליד file name.

                  4.   לחץ על open וייפתח הקובץ.

2.   Output

       א.         פתיחת קובץ Output חדש – הרצה של תוכנית ב-Syntax תפתח אוטומטית חלון Output.

       ב.         פתיחת קובץ Output ישן –

                  1.   לחץ על  file ®  open ®  output

                  2.   נפתח חלון.

                  3.   כל התוכניות שנרשמו ונרשמו יופיעו.

זכרו:

סיומת של קובץ נתונים: .sav* (*= שם קובץ)

סיומת של קובץ syntax: .sps* (*= שם קובץ)

סיומת של קובץ נתונים: .spo* (*= שם קובץ)

 

3.  FREQUENCIES - טבלאות שכיחות, ומדדי מרכז ופיזור .

ברירת המחדל: טבלאות שכיחות -  הערכים האפשריים , שכיחות , אחוזים , ואחוזים מצטברים.
אפשרויות נוספות : ממוצע , חציון, שכיח, סטיית תקן, שונות, מינימום, מקסימום, טווח, תחום בין רבעוני ומאונים / אחוזונים.

       א.         analyze ® descriptive statistics ® frequencies

       ב.         בחרו את המשתנים הרצויים מתוך חלון המשתנים והעבירו אותם בעזרת החץ השחור לחלון הגדול

       ג.          לקבלת מדדי מרכז ופיזור : לחצו  statistics  
ממוצע : Mean
חציון : Median
שכיח : Mode
סטית תקן : Std. deviation
שונות : Variance
טווח: Range
מינימום : Minimum
מקסימום:  Maximum
רבעונים : Quartiles
מאונים: Percentiles  ( יש להכניס את המאון למשל מאון 90 , וללחוץ add )

       ד.         לחצו continue

4.  מאונים

       א.         לחצו על analyze ® descriptive statistics ® frequencies

       ב.         בחרו את המשתנים הרצויים מתוך חלון המשתנים והעבירו אותם בעזרת החץ השחור לתוך החלון הגדול

       ג.          לאחר הכנסת משתנים רצויים: לחצו על statistics

       ד.         היכן שכתוב percentiles רשמו את המאון שמעניין אתכם

       ה.         add ® continue

        ו.          לחצו paste והריצו מתוך ה-syntax

5.  חישוב תחום בין רבעוני:

א.          לחצו על analyze ® descriptive statistics ® frequencies

ב.          לחצו על statistics.

ג.           כשנפתח החלון בחלק של percentile values לחצו על quartiles.

6.   DESCRIPTIVES -  מדדי מרכז ופיזור .

ברירת המחדל :       N , ממוצע, סטיית תקן, מינימום ומקסימום .
אפשרויות נוספות : שונות, טווח, וסכום.

א.      analyze ® descriptive statistics ® descriptives

ב.      בחרו את המשתנים הרצויים מתוך חלון המשתנים והעבירו אותם בעזרת החץ השחור לתוך החלון הגדול.

ג.       לקבלת מדדים נוספים : לחצו  options

RECODE

מטרת פקודת recode היא קידוד מחדש של ערכי המשתנה, כלומר הפיכת ערכים ישנים במשתנה כלשהו לערכים חדשים. ( החלפת ערכים, קיבוץ לקטגוריות וכו' )

1.      - Recode into same variable שינוי הערכים במשתנה עצמו
     משתמשים כאשר קידוד הערכים לא מביא לאיבוד שום מידע.

1)   transform ® recode ® into same variable

2)   לבחור את המשתנה הרצוי .

3)   old and new values

4)   ב- old value לרשום את הערך הקיים, ב-new value רושמים את הערך שאליו רוצים לשנות. אפשרויות :

·         ערכים בודדים - value

• טווחים שונים – כאשר אותו הערך מוכנס בשני טווחים ( למשל 20-30 , 30-40 ) הערך המדוייק (30) יוכנס לטווח שנרשם ראשון.
• System or user missing – כל הערכים החסרים, ניתן להפוך ל-  System missing
• All other values

5)   add ® continue ®  paste

בקרת שינויים :  חשוב מאד לבדוק את הרצת הפקודה:

א.      בודקים מספר ערכים שאמורים להשתנות.

ב.      מריצים פעם אחת. ובודקים שאכן הערכים השתנו.

ג.       מסמנים כוכבית לפני הפקודה ב- syntax .

2.      Recode into different variable – יצירת משתנה חדש שיכיל את הערכים החדשים.

       משתמשים כאשר קידוד הערכים יגרום לאבדן מידע.

1)      transform ® recode ® into different variable

2)      לבחור את המשתנה הרצוי .

3)      ב- output variable לרשום שם חדש למשתנה, ב-labels לרשום הסבר מפורט יותר לשם המשתנה.

4)      ללחוץ על change.

5)      old and new values

6)      אפשרות נוספת  ב-  new values היא  : copy old values

3.    אופצית - IF  

משתמשים ב- IF כאשר רוצים לבצע את הקידוד מחדש רק לחלק מהנבדקים – רק ל- cases המקיימים איזה שהוא תנאי.

1)      לוחצים IF .

2)      מסמנים Include if case satisfies condition

3)      בחרו את הביטוי הלוגי שצריך להתקיים ( למשל sex = 1 ) רק עבור מקרים שמקיימים את הביטוי יבוצע ה- recode המבוקש.

א)   and  &: ה-recode  יבוצע רק עבור cases המקיימים את כל התנאים בו זמנית.
 (דוגמא:  Sex = 2 and age >30  רק נשים שהן מעל גיל 30 )

ב)     Or: ה-recode  יבוצע רק עבור cases המקיימים לפחות אחד מהתנאים.
 (דוגמא:  Sex = 2 or age >30  כל הנשים ללא קשר לגיל, וכל הנבדקים מעל גיל 30, גברים ונשים)

ג)      = ~   (שונה)

4)      Continue.

 COMPUTE

מטרת פקודת compute היא יצירת משתנה חדש שיהווה איזה שהוא חישוב מתמטי של משתנה קיים, או חישוב מתמטי המשלב מספר משתנים קיימים ( למשל ממוצע של מספר משתנים ).

כל case  יקבל ערך חדש במשתנה בהתאם ל- compute.

1)      transform ® compute

2)      ב- target variable  רשמו שם של משתנה חדש

3)      ב- numeric expression  רישמו את הביטוי המתמטי  ( ללא סימן השווה ! ) :

א)      נוסחה : ( לא מטפל בערכים חסרים )
 (que1+que2+que3+que4+que5 ) / 5           במידה ואחד הערכים חסר, התוצאה תהיה ערך חסר .

ב)      פונקציה : ( יודע לטפל בערכים חסרים )
MEAN (que1,que2,que3,que4,que5)             במידה ואחד הערכים חסר, עדיין יחושב ממוצע בלעדיו.

1)      כנסו לחלון functions  , לחצו על האות הראשונה של הפונקציה הרצויה ( mean, sum  וכו' ).

2)      העבירו אותה ע"י החץ.

3)      הכניסו משתנים במקום סימני השאלה, הקפידו על הפסיקים.

4)      Paste / ok.

5)      לאחר הרצה , נוצר משתנה חדש בסוף הקובץ – הגדירו אותו באופן מלא.

הוספת ערך רק לחלק מה-  cases שימוש בפקודה IF

השימוש בפקודת IF   מאפשר ביצוע פקודת compute רק לחלק מה- cases.

הוספת 2 רק לבנות :

א.      comput new = old         (העתקת הערכים לכולם )

ב.      comput new = old+2    
if sex = 2                    ( שינוי הערכים רק לבנות – דורס את הערכים הקודמים )

גרפים ו SELECT CASES

1.  גרפים GRAPHS

1)      עוגה - pie  :  מתאים למשתנים בסולם שמי

א)   ® paste המשתנה רצוי ל- define slices by  graphs ® pie ® define ®

ב)   הורדת ערכים חסרים :
להוריד את ה- V  options ® display groups defined by missing values ®  .

ג)    עריכה :

I.          קליק כפול על הגרף עצמו – פותח את ה- editor . כל שינוי על ה editor נשמר מייד על ה- output .

II.         קליק כפול על תויות חלקי העוגה – אפשרות להכניס אחוזים.

III.       איקונים לשינוי מרקם, צבע, עובי קוים וכו'

2)      גרף מקלות -  bar  : מתאים למשתנים בסולמות שמי וסדר

א)               ® paste העבירו משתנה רצוי  ל-category axis  graphs ® bar ® define ®

ב)   הורדת ערכים חסרים :
להוריד את ה- V  options ® display groups defined by missing values ®  .

ג)    ערכי העמודות יכולים לייצג שכיחות - N of cases  או אחוזים - % of cases  וכו'.

ד)   עריכה :

I.          קליק כפול על הגרף עצמו – פותח את ה- editor . כל שינוי על ה editor נשמר מייד על ה- output .

II.         אייקון bar label style ( נראה כמו שני bar עם ערכים עליהם ) מוסיף את השכיחות לעמודות.

III.       קליק כפול על ערכי ציר Y מאפשר שינוי.
 לרשום את הקפיצות ®     major division ® increment
 לרשום ערכים® מינימלי ומקסימלי    range ® displayed

IV.      איקונים לשינוי מרקם, צבע, עובי קוים וכו'

3)      היסטוגרמה histogram : מתאים למשתנים בסולמות רווח  ומנה

א)   ® paste העבירו משתנה רצוי  ל- variable  graphs ® histogram ®

2.  select cases

מטרת פקודת select cases היא בחירה של חלק מה-cases . מרגע שהם נבחרו, כל פקודה שנבצע תתבצע רק על ה- cases האלו . ( מלבד recode  ו- compute אשר אינם מושפעים מה- select cases, ובפקודות אלו משתמשים ב- if  אם רוצים לבצע את החישוב רק לחלק מה- cases )

בחירה :

       א.         data ® select cases ®  if condition is satisfied ®  if ®

       ב.         רשמו משפט לוגי ( כגון מין=2 and גיל>20) , רק מי שמקיים את התנאי יבחר.

       ג.          continue ® paste

       ד.         בקובץ יש קו המוחק את המספרים של הרשומות שהוצאו מתוך המדגם,
בצד ימין למטה רשום: filter on.
נוצר משתנה פילטר חדש – פנימי של SPSS

הסרת הבחירה :

       א.         data ®  select cases ®  all cases ®  paste ®

       ב.         בידקו בקובץ שאין קו המוחק אף אחת מהרשומות  +  נעלם ה- filter on. ( משתנה הפילטר לא נמחק , וזה בסדר. אם רוצים ניתן למחוק אותו ).

: SPLIT FILE, ציוני תקן

1.  Split file

מטרת פקודת split file  היא לחלק את הקובץ לקבוצות . מרגע שהקובץ חולק, כל פקודה שנבצע תתבצע בנפרד עבור כל קבוצה .

בחירה :

       א.         data ® split file

       ב.         compare groups (נוח להשוואת קבוצות )  או organize output by groups ( לכל קבוצה טבלה נפרדת )

       ג.          לחלון מכניסים את המשתנה שמגדיר מיהן הקבוצות.

       ד.         continue ® paste

       ה.         בצד ימין למטה רשום: split file on .

הסרת הבחירה :

       א.         analyze all cases, do not create groups Data® split file ®

       ב.         בידקו בקובץ שנעלם ה- split file on.

** הקפידו בכל פעם שאתם מבצעים select cases / split file  להוריד אותם בסיום !!!

 

2.  ציוני תקן

       א.         העבירו משתנים רצויים analyze ® descriptive statistics ® descriptives ®

       ב.         סמנו Ö במשבצת:save standardized values as variables   במסך הראשי ®

     ג.       המשתנים החדשים יופיעו בסוף מסד הנתונים ושמם יהיה כשם המשתנה המקורי בתוספת האות Z לפני שם המשתנה. לדגומא: ציון תקן עבור מבחן אנגלית ששמו המקורי היה english יהיה zenglish
ניקיון קובץ, מהימנות a של קרונבך

1.  ניקיון קובץ

כאשר מקבלים קובץ חדש, או לאחר הקלדה, יש לבדוק את תקינות הקובץ לפני שמתחילים לעבוד.

1. היכרות עם הקובץ- מהם המשתנים, מה ההגדרה המלאה שלהם, האם יש values וכו'
2. בדיקת missing .
3. טעויות הקלדה :

א.      Descriptives ובדיקת min / max . תיקון ע"י מחיקה (או שחזור מידע מהשאלונים עצמם).

ב.      בדיקות חוזרות עד ל- descriptives תקין.

ג.       Frequencies לבדיקת הערכים (  values תקינים, תוצאות הגיוניות וכו' ).

 

2.  מהימנות - a של קרונבך

מטרת ניתוח המהימנות הוא לבדוק האם מספר שאלות שואלות בעצם על אותו הנושא.  האם כל השאלות בודקות את אותו הדבר . ( האם כל שאלות que1 עד que5 המתייחסות לתחושת השיתוף בנויות באותו כיוון).

לפני תחילת ניתוח המהימנות, יש לבדוק שבוצע  recode לכל המשתנים ההפוכים !

1.      analyze ® scale ®  reliability analysis 

2.      מעבירים את כל המשתנים שמעוניינים  במהימנות שלהם.

3.       statistics  ß ומסמנים ב-Ö את :  scale if item is deleted

ניתוח הפלט :

4.      אלפה של קרונבך  - מצביעה על המהימנות הכוללת של כל השאלות.  אלפה של 0.7 ומעלה נחשבת מספקת.

5.      בודקים את מתאם כל שאלה.  מתאם שלילי ( שאיננו קרוב מאד לאפס ) מרמז על שאלה הפוכה.

6.      בודקים, לכל שאלה, האם האלפה תשתפר אם נוציא את השאלה מהחישוב.

המשך עבודה :

הופכים שאלות הפוכות .

במידה ואלפה איננה מספקת, מוציאים שאלות ( בזו אחר זו ) ובודקים מהימנות מחדש עד לקבלת אלפה מספקת. בכל פעם מוציאים רק שאלה אחת לפי האלפה הטובה ביותר שניתן לקבל.

מבחן T לאוכלוסיה יחידה

1. one Sample T-Test – T לאוכלוסייה יחידה

1. השערה דו צדדית מובהקת: מספר שנות ותק של החברה שונה מ-15. מאחר ומדובר בדיקת השערות לאוכלוסייה אחת כאשר סטיית התקן אינה ידועה, חד צדדית, נבצע  one Sample T-Test.

1.      Analyze ® Compare Means ® one Sample T-Test

2.      נפתח חלון.

3.      היכן שרשום Test Variable(s) נרשום את המשתנה/ים עבורו מעוניינים לבדוק את ההשערה. במקרה זה שנות ותק (ניתן לשים יותר ממשתנה אחד והמחשב יבצע בדיקה עבור כל משתנה בנפרד).

4.      היכן שרשום test value נרשום את תוחלת האוכלוסייה הידועה. במקרה זה 15.

5.      Continue ®  PASTE

באופן עקרוני, לפלט יש מספר שלבים:

א.      בדיקת כיוון ההשערות. אם ההשערה היא דו צדדית אז אין בעיה.

ב.      ממוצע – 17.40

ג.       סטיית התקן – 8.88

ד.      T- 2.02

ה.      ד"ח 55

ו.        sig= 0.048 < 0.05 כלומר מובהק. זוהי השערה דו צדדית.

ז.       מסקנה: ניתן לדחות H₀. ברמת מובהקות של 0.05 ניתן לומר שהותק שונה מ-15.

ח.      רווח סמך – להוסיף את ה-test value. ברירת מחדל של המחשב הוא רווח ברמת בטחון של 95%: (ב-options ניתן לשנות את רווח בר סמך.)

options ® confidence interval = 95%

T-Test

דיווח (לא מלמדים) השערה דו צדדית מובהקת:

השערה: מספר שנות ותק של החברה שונה מ-15.

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שמספר שנות ותק של החברה שונה מ-15 נערך מבחן T לאוכלוסייה יחידה. נמצא כי מספר שנות הותק של החברה שונה מ-15 (t₍₅₅₎=2.02, p<0.05). ממוצע שנות הותק הינו 17.40 וס.ת. 8.88.

מסקנה: ניתן לומר שמספר שנות הותק של החברה שונה מ-15.

2. השערה דו צדדית: מספר שנות ותק של החברה שונה מ-18. מאחר ומדובר בדיקת השערות לאוכלוסייה אחת כאשר סטיית התקן אינה ידועה, חד צדדית, נבצע  one Sample T-Test.

א.      Analyze ® Compare Means ® one Sample T-Test

ב.      נפתח חלון.

ג.       היכן שרשום Test Variable(s) רשמו את המשתנה/ים התלוי/ים עבורו מעוניינים לבדוק את ההשערה.

ד.      היכן שרשום test value רשמו הערך אליו משווים את המשתנים התלויים (במקרה הזה 18).

ה.      Continue ®  PASTE

T-Test

השערה דו צדדית לא מובהקת:

השערה: מספר שנות ותק של החברה שונה מ-18.

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שמספר שנות ותק של החברה שונה מ-18 נערך מבחן T לאוכלוסייה יחידה. לא נמצא כי מספר שנות הותק של החברה שונה מ-18. ממוצע שנות הותק הינו 17.40 וס.ת. 8.88.

מסקנה: לא ניתן לומר שמספר שנות הותק של החברה שונה מ-18.

חישוב רווח בר סמך לרמת בטחון של 90%:

3.השערה חד צדדית: מספר שנות ותק של החברה גדול מ-15.3. מאחר ומדובר בדיקת השערות לאוכלוסייה אחת כאשר סטיית התקן אינה ידועה, חד צדדית, נבצע  one Sample T-Test.

1.      Analyze ® Compare Means ® one Sample T-Test

2.      נפתח חלון. להבהיר שוב ושוב שכיוון ההשערה לא מעניינת את המחשב.

3.      היכן שרשום Test Variable(s) נרשום את המשתנה/ים עבורו מעוניינים לבדוק את ההשערה. במקרה זה שנות ותק  (ניתן לשים יותר ממשתנה אחד והמחשב יבצע בדיקה עבור כל משתנה בנפרד).

4.      היכן שרשום test value נרשום את תוחלת האוכלוסייה הידועה. במקרה זה 15.3.

5.      ב-options ניתן לשנות את רווח בר סמך. נוסחה עבור חסם ברמת בטחון של  1-a » (1-2*a)*100

6.      Continue ®  PASTE

7.      להריץ.

באופן עקרוני, לפלט יש מספר שלבים:

א.      הדבר הראשון שצריך לבדוק זה שהתוצאה יצאה בכיוון ההשערות. אם ההשערה אם ההשערה היא חד צדדית, אנחנו מצפים שהממוצע יצא כאן גבוה יותר. צריך לבדוק שהתוצאות יצאו בכיוון הנכון, כלומר, שיערנו שהותק גבוה מ-15.3. היכן שרשום ממוצע (mean) יש לבדוק שהיא גבוה מ-15.3. הממוצע במקרה שלנו הוא 17.4 כלומר גדול מ-15.3. (לו התוצאה היתה קטנה מ-15.3 היינו רושמים שלא ניתן לדחות H0). אם התוצאות יוצאות בכיוון הנכון, ממשיכים. במקרה שלנו -  אכן, התוצאות בכיוון הנכון. אפשר לעבור לשלב הבא.

ב.      בפלט נתון ממוצע וסטיית תקן של הקבוצה.

ג.       t₍₅₅₎= 1.771

ד.      sig= 0.082/2 < 0.05 כלומר מובהק. זוהי השערה דו צדדית.

ה.      מסקנה: ניתן לדחות H₀. ברמת מובהקות של 0.05 ניתן לומר שהותק גדול מ-15.3.

T-Test

השערה חד צדדית  מובהקת:

השערה: מספר שנות ותק של החברה גדול מ-15.3.

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שמספר שנות ותק של החברה גדול מ-15.3 נערך מבחן T לאוכלוסייה יחידה. נמצא כי מספר שנות הותק של החברה גדול מ-15.3 (t₍₅₅₎=1.771, p<0.05). ממוצע שנות הותק הינו 17.40 וס.ת. 8.88.

מסקנה: ניתן לומר מספר שנות הותק של החברה גדול מ-15.3.

4.השערה חד צדדית: מספר שנות ותק של החברה קטן מ-15.3. מאחר ומדובר בדיקת השערות לאוכלוסייה אחת כאשר סטיית התקן אינה ידועה, חד צדדית, נבצע  one Sample T-Test.

1.      Analyze ® Compare Means ® one Sample T-Test

2.      נפתח חלון. להבהיר שוב ושוב שכיוון ההשערה לא מעניינת את המחשב.

3.      היכן שרשום Test Variable(s) נרשום את המשתנה/ים עבורו מעוניינים לבדוק את ההשערה. במקרה זה שנות ותק (ניתן לשים יותר ממשתנה אחד והמחשב יבצע בדיקה עבור כל משתנה בנפרד).

4.      היכן שרשום test value נרשום את תוחלת האוכלוסייה הידועה. במקרה זה 15.3.

5.      ב-options ניתן לשנות את רווח בר סמך. נוסחה עבור חסם ברמת בטחון של  1-a » (1-2*a)*100

6.      Continue ®  PASTE

7.      להריץ.

באופן עקרוני, לפלט יש מספר שלבים:

א.      הדבר הראשון שצריך לבדוק זה שהתוצאה יצאה בכיוון ההשערות. אם ההשערה אם ההשערה היא חד צדדית, אנחנו מצפים שהממוצע יצא כאן גבוה יותר. צריך לבדוק שהתוצאות יצאו בכיוון הנכון, כלומר, שיערנו שהותק נמוך מ-15.3. היכן שרשום ממוצע (mean) יש לבדוק שהיא נמוך מ-15.3. הממוצע במקרה שלנו הוא 17.4 כלומר גדול מ-15.3. (ולכן התוצאה הפוכה להשערה ולא ניתן בשום מקרה לדחות H₀) בפלט נתון ממוצע וסטיית תקן של הקבוצה.

ב.      ניתן לדווח T אבל לשאר אין משמעות t₍₅₅₎=-1.771

ג.       אין טעם לבדוק מובהקות.

ד.      מסקנה: לא ניתן לדחות H₀. ברמת מובהקות של 0.05 לא ניתן לומר שהותק קטן  מ-15.3.

השערה חד צדדית  לא מובהקת:

השערה: מספר שנות ותק של החברה נמוך מ-15.3.

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שמספר שנות ותק של החברה נמוך מ-15.3 נערך מבחן T לאוכלוסייה יחידה. לא נמצא כי מספר שנות הותק של החברה גדול מ-15.3.  ממוצע שנות הותק הינו 17.40 וס.ת. 8.88.

מסקנה: לא ניתן לומר מספר שנות הותק של החברה גדול מ-15.3.

T-TEST למשתנים בלתי תלויים ומזווגים

1. Independent Samples T-Test

השערה: אנשים שעברו את הסדנא ירגישו מחוייבות רבה יותר, בהשוואה לאנשים שלא עברו את הסדנא.

א.       Analyze ® Compare Means ® Independent Samples T-Test

ב.      נפתח חלון.

ג.       היכן שרשום Test Variable(s) נרשום את המשתנה/ים התלוי/ים עבורו מעוניינים לבדוק את ההשערה.

ד.      היכן שרשום Grouping Variable נרשום את המשתנה הבלתי תלוי – בין מה למה אנחנו מעוניינים להשוות.

ה.      החלק האפור בו רשום Define groups נעשה שחור. חייבים ללחוץ עליו ולרשום את הקבוצות המעניינות אותנו.

ו.        Continue ®  PASTE

דיווח תוצאות חד צדדי, תוצאה מובהקת:

על מנת לבדוק את ההשערה שאנשים שעברו את הסדנא ירגישו מחוייבות רבה יותר לארגון, בהשוואה לאנשים שלא עברו את הסדנא נערך מבחן t חד צדדי למשתנים בלתי תלויים. נמצא כי יש הבדל מובהק בין הקבוצות (t₍₅₇₎=2.67, p<0.01). נמצא כי האנשים שהשתתפו בסדנא הרגישות מחוייבות רבה יותר לארגון (ממוצע=3.8 וס.ת. 0.11) בהשוואה לאנשים שלא השתתפו בסדנא (ממוצע=3.40 וס.ת. 0.11).

מסקנה: ניתן לומר שאנשים שעברו את הסדנא ירגישו מחוייבות רבה יותר לארגון, בהשוואה לאנשים שלא עברו את הסדנא

T-Test

השערה דו צדדית:

יימצא הבדל בין אנשים ששותפו בסדנה המסבירה תהליכי שינוי בארגון לבין אלו שלא, ברמת תחושת המחוייבות שלהם לארגון.

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שיימצא הבדל בין אנשים ששותפו בסדנה המסבירה תהליכי שינוי בארגון לבין אלו שלא, ברמת תחושת המחוייבות שלהם לארגון נערך מבחן t דו צדדי למשתנים בלתי תלויים. נמצא כי יש הבדל מובהק בין הקבוצות (t₍₅₇₎=2.67, p<0.05). נמצא כי יש הבדל ברמת המחוייבות לארגון של האנשים שהשתתפו בסדנא (ממוצע=3.8 וס.ת. 0.11) לבין אלו שלא השתתפו בסדנא (ממוצע=3.40 וס.ת. 0.11).

מסקנה: ניתן לומר שיש הבדל בין אנשים ששותפו בסדנה המסבירה תהליכי שינוי בארגון לבין אלו שלא, ברמת תחושת המחוייבות שלהם לארגון.

לו התוצאה לא מובהקת או יוצאת הפוך להשערות (בין אם מובהקת ובין אם לא)

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שאנשים ששותפו בסדנה המסבירה תהליכי שינוי בארגון ירגישו יותר מחוייבות לארגון מאלו שלא עברו סדנה, נערך מבחן t חד צדדי למשתנים בלתי תלויים. לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות (לא מדווחים t וכו'. לרוב לא מדווחים גם את הממוצעים וסטיות התקן שהתקבלו).

מסקנה: לא ניתן לומר שאנשים שעברו את הסדנא ירגישו מחוייבות רבה יותר לארגון, בהשוואה לאנשים שלא עברו את הסדנא.

 2. Paired Samples T-Test

השערה: בהשוואה בין תחושות המחוייבות לארגון לבין התנגדות לשינוי, אנשים יחושו מחוייבות רבה יותר מהתנגדות. מאחר ומדובר בבדיקת השערות להפרש בין תוחלות כאשר  sות לא ידועות למדגמים מזווגים (אלה אותם אנשים עם שני ציונים שונים) חד צדדי נבצע  Paired Samples T-Test.

1.      Analyze ® Compare Means ® Paired Samples T-Test

2.      נפתח חלון.

3.      היכן שרשום Paired Variables יש להכניס זוגות של משתנים. זאת על ידי כך שלחיצה ראשונה על משתנה תרשום את המשתנה ב-variable 1 בתחתית המסך ולחיצה על משתנה שני תרשום אותו ב-variable 2 בתחתית המסך. רק לאחר שיש 2 משתים, אפשר להעביר אותם על יד החץ לחלון הריק. (ניתן לשים יותר מזוג אחד והמחשב יבצע בדיקה עבור כל זוג בנפרד).

4.      Continue ®  PASTE

דיווח תוצאות חד צדדית, תוצאה מובהקת:

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שאנשים יחושו מחוייבות לארגון גבוה יותר מהתנגדות לשינוי נערך מבחן t חד צדדי למשתנים תלויים. נמצא כי יש הבדל מובהק בין המדדים (t₍₅₈₎=-4.25, p<0.01). נמצא כי אנשים מרגישים מחוייבות רבה יותר לארגון (ממוצע=3.59 וס.ת. 0.62) בהשוואה להתנגדות לשינוי (ממוצע=2.95 וס.ת. 0.74).

מסקנה: ניתן לומר שאנשים מרגישים יותר מחוייבות לארגון מאשר התנגדות לשינוי.

השערה דו צדדית: יימצא הבדל בין תחושת המחוייבות של האנשים לארגון לבין ההתנגדות שלהם לשינוי.

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שיימצא הבדל בין תחושת המחוייבות של האנשים לארגון לבין התנגדות לשינוי, נערך מבחן t דו צדדי למשתנים תלויים. נמצא כי יש הבדל מובהק בין המדדים (t₍₅₈₎= -4.25, p<0.01). יש הבדל בין מידת המחוייבות לארגון שאנשים מרגישים (ממוצע=3.59 וס.ת. 0.62) לבין ההתנגדות שלהם לשינוי (ממוצע=2.95 וס.ת. 0.74).

מסקנה: ניתן לומר שיש הבדל תחושת המחוייבות של האנשים לארגון לבין ההתנגדות שלהם לשינוי.

לו התוצאה לא מובהקת או יוצאת הפוך להשערות (בין אם מובהקת ובין אם לא)

דיווח תוצאות: על מנת לבדוק את ההשערה שאנשים יחושו מחוייבות לארגון גבוה יותר מהתנגדות לשינוי נערך מבחן t חד צדדי למשתנים תלויים. לא נמצא הבדל בין המדדים (לא מדווחים t ולרוב גם לא ממוצעים וסטיות תקן).

מסקנה: לא ניתן ניתן לומר שאנשים מרגישים יותר מחוייבות לארגון מאשר התנגדות לשינוי.

T-Test

 

מתאמים: פירסון, חי בריבוע, קרמר, פי

1.   scatterplot (דיאגרמת פיזור)

1. לבחור סוג דיאגרמת פיזור ®  (דיאגרמת פיזור) Graphs ® scatter

א:      אפשרויות לדיאגרמת פיזור:

simple – עבור כל ערך בציר X, מסמן גם את הערך הרלוונטי על ציר Y

overlay – כמו simple אבל אפשר לשים מספר דיאגרמות פיזור על אותו הגרף

2. ® paste  להעביר משתנים לציר X ולציר Y  continue ®

2.   מתאם פירסון

®  להעביר לפחות שני משתנים לתוך החלוןanalyze ® correlate ® bivariate ® 

 ® pasteלוודא שמתאם פירסון מסומן ®

דיווח תוצאות:

על מנת לבדוק את ההשערה שיימצא קשר חיובי בין מידת השיתוף בניהול השינוי לבין מחוייבות ארגונית נערך מתאם פירסון חד צדדי. נמצא קשר חיובי בינוני ומובהק בין מידת שיתוף בניהול השינוי לבין מחוייבות ארגונית (r=0.38, p<0.01).

מסקנה: ככל שעולה מידת השיתוף בניהול השינוי בארגון כך גם עולה המחוייבות הארגונית.

אם התוצאות לא מובהקות, מקובל כן לדווח את המתאם שהתקבל ולציין שלא יצא מובהק.

3.   מתאם חי בריבוע, קרמר

analyze → descriptive statistics → crosstabs

להעביר לשורות (rows) את המשתנה שרוצים שיהיה בציר X בגרף

להעביר לעמודות (columns) את המשתנה השני

אפשרויות

בניית גרף: סמן √ ב- display clustered bar chart במסך הראשי

הורדת טבלת שכיחויות: סמן √ ב- suppress tables במסך הראשי

בחירת סטטיסטיים חי בריבוע או קרמר ופי:  במסך הראשי -

statistics →  (Phi and cramers V) או את (chi square)   את חי בריבוע √ סימון ב- → continue

הוספת אחוזי שורה, עמודה או תא: במסך הראשי –

cells →את האחוזים הרצויים   percentages לבחור ב-

            ה. בניית טבלת expected: במסך הראשי -

cells →  expected  את √ לסמן ב- countsב- → continue

חזרה למסך הראשי – לחצו  על paste והריצו בקובץ ה-syntax

דיווח תוצאות:

על מנת לבדוק את ההשערה שיימצא קשר בין התפקיד בארגון (jobs) לבין הוותק (כפי שנמדד באופן קטגוריאלי) נערך מבחן חי בריבוע לאי תלות. נמצא כי קיים קשר העיסוק בארגון לבין הוותק (X²₍₂₎=10.29, p<0.01). ניתן גם לדווח על קרמר למרות שזה פחות מקובל (rc=0.5, p<0.01) בינוני ומובהק.

לרוב לא מעניין אותנו רק אם יש קשר, אלא היתה לנו כוונה מוקדמת להיכן יימצא הקשר. למשל – נמצא ש 100% מעובדי השירותים הם בעלי וותק של 20 שנה ומעלה.

מסקנה: יש קשר בין עיסוק בארגון לבין וותק.

חשוב מאוד לזכור שבחי בריבוע מדווים אחוזים שמתקבלים שמעניינים אותנו

ניתוח שונות חד כיווני ANOVA

1.     One Way Anova

דוגמה: האם יש הבדל בין קבוצות ההשכלה השונות בתחושת מחוייבות לארגון. מאחר ומדובר בשלוש אוכלוסיות בלתי תלויות כאשר sות לא ידועות, נבצע ניתוח שונות חד גורמי – ANOVA (analysis of variance).

1.      Analyze ® Compare Means ® one way ANOVA

2.      נפתח חלון.

3.      היכן שרשום dependent list נרשום את המשתנה/ים התלוי/ים עבורו מעוניינים לבדוק את ההשערה. במקרה זה mehuyavut (ניתן לשים יותר ממשתנה אחד והמחשב יבצע בדיקה עבור כל משתנה בנפרד).

4.      היכן שרשום Factor נרשום את המשתנה הבלתי תלוי – בין מה למה אנחנו מעוניינים להשוות.

5.      ב-options חייבים ללחוץ על descriptives על מנת לקבל מדדי מרכז ופיזור רלוונטיים.

6.      Continue ®  PASTE

דיווח תוצאות מובהקות:

על מנת לבדוק את ההשערה שיימצא הבדל בין רמות ההשכלה השונות (יסודי, תיכוני, על תיכוני ואקדמאי) בתחושת המחוייבות לארגון נערך ניתוח שונות חד כיווני. נמצא כי יש הבדל מובהק בין הקבוצות (F_(3,48)=4.80, p<0.01). נמצא כי בעלי השכלה על תיכונית הרגישו מחוייבות רבה ביותר לארגון (ממוצע=4.2 וס.ת. 0.45), אחריהם בעלי השכלה תיכונית (ממוצע=3.63 וס.ת. 0.57), אחריהם בעלי השכלה יסודית (ממוצע=3.25 וס.ת. 0.37). ואילו בעלי השכלה אקדמאית הרגישו הכי פחות מחוייבים לארגון (ממוצע=3.18 וס.ת. 0.76).

מסקנה: ניתן לומר שיש הבדל בין רמות ההשכלה השונות (יסודי, תיכוני, על תיכוני ואקדמאי) בתחושת המחוייבות לארגון.

דיווח תוצאות לא מובהקות:

על מנת לבדוק את ההשערה שיימצא הבדל בין רמות ההשכלה השונות (יסודי, תיכוני, על תיכוני ואקדמאי) בתחושת המחוייבות לארגון נערך ניתוח שונות חד כיווני. לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

מסקנה: לא ניתן לומר שיש הבדל בין רמות ההשכלה השונות (יסודי, תיכוני, על תיכוני ואקדמאי) בתחושת המחוייבות לארגון.

2.     קונטרסטים לאחר מעשה – post hoc

דוגמה: בדומה לשאלה הקודמת – לאחר שראינו את התוצאות, מעוניינים לדעת אילו 2 קבוצות השכלה גורמות לתוצאה המובהקת (אם מסתכלים בממוצעים, רואים איזו השערה הגיונית לשער). שימו לב, שעל פי SPSS ניתן לבדוק בכל פעם רק שתי קבוצות ב-post hoc. כלומר הוא נותן לנו בדיקה אוטומטית של כל הזוגות האפשריים – קבוצה 1 מול 2, 1 מול 3, 2 מול 3 וכו'.

1.      Analyze ® Compare Means ® one way ANOVA

2.      נפתח חלון.

3.      היכן שרשום dependent list נרשום את המשתנה/ים התלוי/ים עבורו מעוניינים לבדוק את ההשערה.

4.      היכן שרשום Factor נרשום את המשתנה הבלתי תלוי – בין מה למה אנחנו מעוניינים להשוות.

5.      ב-options חייבים ללחוץ על descriptives על מנת לקבל מדדי מרכז ופיזור רלוונטיים.

6.      Continue

7.      נלחץ על post hoc

8.      נסמן Ö ב-scheffe ו-continue

9.      ®  PASTE

 

דיווח תוצאות:

על מנת לבדוק את ההשערה שיימצא הבדל בין רמות ההשכלה השונות (יסודי, תיכוני, על תיכוני ואקדמאי) בתחושת המחוייבות לארגון נערך ניתוח שונות חד כיווני. נמצא כי יש הבדל מובהק בין הקבוצות (F_(3,48)=4.80, p<0.01). נמצא כי בעלי השכלה על תיכונית הרגישו מחוייבות רבה ביותר לארגון (ממוצע=4.2 וס.ת. 0.45), אחריהם בעלי השכלה תיכונית (ממוצע=3.63 וס.ת. 0.57), אחריהם בעלי השכלה יסודית (ממוצע=3.25 וס.ת. 0.37). ואילו בעלי השכלה אקדמאית הרגישו הכי פחות מחוייבים לארגון (ממוצע=3.18 וס.ת. 0.76).

על מנת לבדוק מהיכן נובעים ההבדלים בין הקבוצות, נערך ניתוח post-hoc של שפה. נמצא כי יש הבדל מובהק סטטיסטית בין השכלה אקדמאית להשכלה על-תיכונית ברמת מובהקות של 0.05.

מסקנה: ניתן לומר שיש הבדל בין רמות ההשכלה השונות (יסודי, תיכוני, על תיכוני ואקדמאי) בתחושת המחוייבות לארגון. בניתוח פוסט-הוק נמצא הבדל בין השכלה על תיכונית לאקדמאית בתחושת המחוייבות לארגון.

Oneway

Post Hoc Tests

לבלתי תלויים.קבוצות ויעשו וגרים ולבדוק אם יש הבדל בין הקבוצות במשתנים שיתוף והתנגדות לשינוי.

רגרסיה מרובה

1. analyze à regression à linear  

        להכניס את המשתנה התלוי לחלון : dependent    [ התנגדות לשינוי ]

        להכניס את כל המשתנים הבלתי תלויים לחלון independent(s)  [שיתוף, ותק, ושאיפה להשתייך]

2.  ברירת המחדל היא שיטת enter.  ואנו נשתמש בה  (ישנן עוד שיטות יעילות אף יותר ) .

3.  נלחץ paste   ונריץ את הפקודה מהסינטקס.

קריאת הפלט :

1.  בטבלת model summary  נמצא את R²  ( 0.332 )

2. בטבלת ה- ANOVA נמצא את מובהקות המודל כולו, ווזו גם מובהקותו של R².

    בטבלה זו אנו מקבלים  :

א. הערך של F   -   8.084

ב. דרגות החופש שלו ( DF של regression   ושל ה- residual  )  3 , 51

ג. מובהקותו sig = p.v = 0.000

   והדיווח הוא : F_(3,51)=8.084 , p<0.001 ) (

3. בטבלת coefficients אנו מקבלים את את המקדמים ומובהקותם :

            א. הערך b  של כל אחד מהמשתנים   שיתוף :-0.210  , ותק : 0.00 ,  שאיפה להשתייך: -0.368  

            ב. a  תחת ה- b של ה- constant    4.922

כלומר :   

כאשר  Y = התנגדות,  X₁  =  שיתוף,  X₂  =  ותק,    X₃  =  שאיפה להמשיך להשתייך.

            ג. ערכי T , ומובהקות המקדמים :

                        שיתוף :                  p.v = 0.036 < 0.05    T=-2.155 ,       מובהק

                        ותק :                     p.v = 0.973                 T=0.034  ,        לא מובהק

                        השאיפה להמשיך :  p.v = 0.001 < 0.01   T=-3.485 ,       מובהק

ניתן לראות כי המודל כולו מובהק, F_(3,51)=8.084 , p<0.001)) . לרגרסיה יש = 0.332 R²  (שלושים ושלושה אחוז שונות מנובאת ).

למידת השיתוף  (T=-2.155,p<0.05), ולשאיפה להמשיך (T=-3.485,p<0.05) יש תרומה מובהקת לניבוי מידת ההתנהגות , ואילו תרומתו של משתנה הותק לניבוי ההתנגדות איננה מובהקת .

משוואת הרגרסיה היא  :  

  Y = התנגדות,  X₁  =  שיתוף,  X₂  =  ותק,    X₃  =  שאיפה להמשיך להשתייך.