אישיות, תיאוריה ומחקר סמסטר ב2010
יחידה 5: עקרונות ושיטות בהערכת האישיות ובמדידתה
קריטריונים לטיבם של מבחנים: מהימנות ותוקף
המשתנה הנצפה |
המשתנה האמיתי |
משתנה הטעות הטעות |
+ =
* (פריטים = שאלות)
מהימנות
ייתן את אותה תוצאה כל פעם. תוצאה של כל מדידה היא הערך הנצפה של משתנה כלשהו. ערך זה מורכב מערך אמיתי של משתנה ומטעות. ככל שמרכיב הטעות במדידה קטן יותר, כך המדידה / המבחן מהימנה יותר.
קיימות שיטות שונות לבדיקת מהימנות המבוססות על מקורות אפשריים שונים לטעות במדידה.
מהימנות כיציבות
מבטאת את מידת הרגישות של המבחן לתנאים נסיבתיים. תנאים נסיבתיים כמו מידת ההנעה של הנשאלים, מצב רוחם, מזג האוויר וכיוב' עלולים לפגוע במהימנות ולכן ככל שהמתאם בין המדידות שנעשו בשתי העברות המבחן גבוה יותר- המבחן מהימן יותר. כלומר, מהימנות המבחן נמדדת לאור יציבות המדידות.
מבחן ייחשב מהימן אם המתאם בין התוצאות של המבחן הראשון והמבחן החוזר יהיה גבוה (בין 0.8 ל- 0.9).
מהימנות זו נמדדת בעזרת מתאם בין שתי העברות של אותו מבחן – מהימנות מבחן חוזר. מקדם המהימנות המבוסס על שיטת המבחן החוזר הוא בדר"כ אומדן מוגזם של מהימנות המבחן מכיוון שבשיטה זו באים לידי ביטוי רק גורמים שעשויים להשתנות לאורך זמן, כמו הנעת הנבדק, מצב רוחו וכו'.
השיטה אינה מתייחסת לגורת של ניסוח השאלות, מכיוון שבשתי הפעמים מועבר אותו המבחן.
מהימנות כאקוויוולנטיות
מבטאת את מידת הרגישות של המבחן לאופי הפריטים שבו. מהימנות זו נמדדת ע"י מתאם בין שני נוסחים מקבילים של אותו מבחן המועבר לאותם נבדקים בהפרשי זמן. שיטת הנוסחים המקבילים טובה ויעילה לבדיקת מהימנות אך אין משתמשים בה לעיתים תכופות מכיוון שבניית שני מבחנים זהים בצורתם ובתכונותיהם הסטטיסטיות דורשת מאמץ רב.
מהימנות כעקיבות פנימית
מבוססת על ההנחה כי כל מבחן אשר כל כולו מיועד לבדוק את אותו משתנה יחיד ולכן נצפה למתאמים גבוהים בינהם.
יתרון: מספיק להעביר את המבחן פעם אחת.
חיסרון: אין התייחסות לטעויות בשל השפעות זמניות של תנאים חיצוניים ו/או של הנבדקים.
שיטה זו אינה מתאימה למבחנים שפרטיהם השונים בודקים תכונות שונות או גילויים שונים של אותה תכונה
מבטאת את הדמיון בין פריטי המבחן השונים ונמדדת בשתי שיטות:
- המתאמים הפנימיים של כל הפריטים (מקדם אלפא של קרונבך)
נוסחה לחישוב מקדם מהימנות, המבוססת על רמת העקיבות הפנימית של הפריטים השונים במבחן. כלומר בדיקת ההומוגניות שלהם.
- מתאם בין שני חלקים של המבחן (נוסחת ספירמן-בראון).
שיטת המבחן החצוי לבדיקת עקיבות פנימית בין שני חלקי המבחן. מומלץ לחלק את המבחן לפריטים זוגיים ולא זוגיים במקום חצי ראשון ושני בכדי להתחשב ברמת היעילות המשתנה במהלך המבחן.
מהימנות בין שופטים
כל מקדמי המהימנות מניחים כי המדידה היא אובייקטיבית (נעשית ע"י מכשיר בעל תקנים אחידים לקביעת הניקוד לכל תשובה. כמו: ניקוד לתשובה נכונה/שגויה במבחן אמריקאי, דירוג מידת ההתאמה מתוך מבחר אפשרויות וכו') אך יש מצבים בהם אין אפשרות למדוד את המשתנה הרצוי במבחן אובייקטיבי ואז צריך לצפות ישירות בהתנהגות. מתן הציונים כאן כרוך בשלב ביניים שבו הצופה מעבד את התנהגות הנבדקים ומעריך אותה ע"פ שיפוטו האנושי / סולם כלשהו. יש כאן בעיה של סובייקטיביות וסביר כי תמימות דעים בין השופטים היא נדירה.
ישימה בעיקר במבחנים שבהם מתן הציון אינו אובייקטיבי לחלוטין ותלוי בשיפוטו הסובייקטיבי של המעריך. מהימנות זו גבוהה אם קיים מתאם גבוהה בין ההערכות של שופטים שונים.
תוקף
המידה שבה המבחן אכן מודד את מה שהוא נועד למדוד. לתוקף יש הגדרות שונות, ובהתאם להן – שיטות מדידה שונות.
תוקף התוכן
המידה שבה התוכן של פריטי המבחן רלוונטיים לתכונות האישיות שהמבחן בודק. המבחן נשפט ע"פ ההתרשמות ממידת ייצוג עולם התוכן הרצוי שאותו הוא מתיימר לבחון.
תוקף תלוי קריטריון
ביצועי הנבדק במבחן האישיות מושווים לדגם התנהגות כלשהו, קריטריון. תוקף תלוי קריטריון הוא רמת המתאם בין הקריטריון לבין תוצאות המבחן.
- תוקף שלאחר מעשה – ציוני המבחן מתקבלים לאחר שציוני הקריטריון כבר ידועים.
- תוקף מקביל – ציוני הקריטריון וציוני המבחן מתקבלים באותו הזמן.
- תוקף ניבוי – ציוני המבחן מתקבלים לפני ציוני הקריטריון ומנסים לנבא אותם. (סיווג בני אדם, בחירה לתפקיד, התאמה למקצוע).
תוקף מבנה
כשרוצים לתקף מכשיר מדידה שנועד למדוד משתנה תיאורטי. תוקף מבנה מנסה לענות על השאלה הכללית של התוקף במס' דרכים. האם המבחן מודד את המשתנה התיאורטי שאותו מעונינים למדוד ע"י בדיקת השערות שונות שמקורן בתיאוריה שבה מעוגן המשתנה. כל סוגי התוקף האחרים, וסוגי המהימנות השונים, יכולים לתרום לתוקף מבנה.
שיטות להערכת האישיות ולמדידתה
1. דיווח עצמי
שיטות של דיווח עצמי מבוססות על ההנחה, כי הנבדק עצמו הוא מקור המידע הטוב ביותר והמהימן ביותר על אישיותו. שאלוני דיווח עצמי מבוססים על אחת או יותר מבין ארבע גישות:
1. תיקוף תוכן - בוחנים את ההתנהגות שרוצים להעריך ומנסחים פריטים למבחן שיתייחסו ישירות להתנהגות זו.
2. קריטריון אמפירי - נקבע אילו פריטים יישארו/ינופו מהשאלון ע"פ בדיקה אמפירית של הקשר בין הפריט והקריטריון. (MMPI)
3. ניתוח גורמים - שיטה סטטיסטית לפישוט נתונים ע"י הקבצתם. ניתוח האישיות על פי 16 תכונות הבסיסיות של האדם (PF16)
4. תיאוריות אישיות - שאלון שפותח ישירות מתוך תיאוריה. (EPPS)
מבחני דיווח עצמי להערכה כוללת של האישיות
א. קריטריון אמפירי - שאלון האישיות הרב שלבי של מינסוטה (MMPI)
פותח בשנות ה- 40 ע"פ קריטריון אמפירי. השאלון נועד לגלות פסיכופתולוגיות או הפרעות בולטות בהתנהגות.
השאלון כולל 550 משפטים שעליהם יש לענות: נכון / לא נכון / איני יודע. דירוג המשפט נתון ע"פ התאמתו לאישיות לדעתו של הנבחן.
סולמות קליניים: פריטי המבחן מתחלקים ל- 10 קטגוריות שפותחו ע"פ קריטריון אמפירי.
8-הפרעות אישיות, 1-מוחצנות/מופנמות, 1-גבריות/נשיות.
סולמות תוקף: המסייעים לעמוד על יחסו של הנבדק למבחן. סולם השקר, סולם השכיחות וסולם התיקון.
הציון הממוצע של קבוצת הנורמלי הוא 50. סטיית תקן היא 10, ציון במרחק של שתי סטיות תקן מהממוצע מצביע על הפרעה.
מגבלות: מדגם קטן ולא מייצג, מהימנות נמוכה.
ב. 16 גורמי האישיות של קטל (PF16)
פותח בשנות ה- 70 ע"י ניתוח גורמים, ומעניק ציון ב- 16 תכונות אישיות בסיסיות. בשאלון 174 שאלות, כל שאלה מתייחסת לקטגוריה אחת. כל תכונה מוצגת כרצף הנע בין שתי קצוות של התכונה.
קטל מנסה להגיע לתיאוריה שאין לה כלל הנחות יסוד והנשענת אך ורק על נתונים אמפיריים. ע"י ניתוחים סטטיסטיים קטל מסיק כי קיימות 16 תכונות בסיסיות להסבר/ניבוי מכלול ההתנהגות האנושית.
ג. רשימת העדפות האישיות של אדוארדס (EPPS)
פותחה בשנות ה- 50 על סמך תיאוריית הצרכים של מוריי הכוללת 10 צרכים בסיסיים בהתנהגות האדם, ונועדה לעמוד על הצרכים הבסיסיים המניעים את הנבחן. צורך הוא מבנה במוח ואחראי לארגון התפיסה, החשיבה והפעולה. הצרכים מתעוררים בעת לחץ מסוים בסביבה. חלק מהצרכים הם מולדים וחלקם נלמדים והם נובעים ממקורות גופניים, נפשיים וחברתיים.
המבחן מכיל 15 סולמות הבודקים את עצמתם היחסית לעומת צרכים אחרים (לא לעומת הממוצע). 210 זוגות משפטים שהנבדק צריך לבחור את המשפט המתאים לו ביותר. בנוסף, יש עוד 15 זוגות משפטים שמצויים בשאלון וזאת בכדי לבדוק עקביות.
מבחני דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות
הדיפרנציאל הסמנטי - טכניקה המאפשרת להעריך את האופן שבו הנבדק תופס את עצמו, בני אדם משמעותיים לו ולמעשה כל אובייקט/מושג. הוא בודק קונוטציות שמושג מסוים מעורר.
הבחנו בין מבחני דיווח עצמי להערכה כוללת של האישיות לבין מבחני דיווח עצמי להערכת תכונות ספציפיות.
עיוותים בדיווח עצמי: בעיות ופתרונות
בצד היתרון שבקבלת מידע ישירות מהנבחן, לדיווח העצמי יש חסרונות הקשורים בעמדות הנבחן כלפי הבחינה ובסגנונות תגובה האופייניים לו.
נבחן יכול להטות את תשובותיו בהתאם למה שנחשב רצוי מהבחינה החברתית או האישית,("רצייה חברתית" ו"הסכמה") כמו גם לבחור תשובות ע"פ התגובות האופייניות לו: להסכים למה שנאמר, לחלוק על מה שנאמר או לבחור בתגובות חריגות ללא קשר לתוכן.
רצייה חברתית - ננקטו שיטות שונות במאמץ לפתור את הבעיה של העמדת פנים, זיוף או תגובה:
- ניסוח פריטים נייטרליים מבחינת רצייתם החברתית.
· לתת לנבחן הוראות וליצור בו אמון בכדי להגביר את כנותו.
· בניית סולמות מיוחדים לזיהוי רצייה חברתית.
· פריטים בשיטת הבחירה הכפויה – כל פריט מורכב מזוג טענות הזהות מבחינת הרצייה החברתית.
הסכמה - נטיית הנבחן לענות בחיוב בלי לשים לב לתוכן הפריט.
שלילה - נטיית הנבחן לענות בשלילה בלי לשים לב לתוכן הפריט.
סטייה - נטיית הנבחן להתריס, לחרוג ולהשיב תשובות לא שגרתיות.
סגנונות התגובה אינם רק גורם מפריע, הם יכולים לספק גם מידע חשוב כשלעצמו על אישיותו של הנבחן.
2. מבחני השלכה
רוב מבחני ההשלכה מבוססים על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. הם מורכבים מגירויים מעורפלים (כתמי דיו, תמונות, ציורים וכדומה), לא מובנים, המאפשרים לנבדק מרחב תגובה גדול. הנחת היסוד במבחנים אלה גורסת כי רגשותיו של הנבדק, יצריו, עמדותיו, משאלותיו וצרכיו, מושלכים על הגירויים העמומים ותגובותיו הן לפיכך ביטוי לעולמו הפנימי והלא מודע.
מבחני ההשלכה המייצגים והחשובים ביותר הם אלה:
מבחן רורשאך – כולל 10 כרטיסים שעליהם כתמי דיו בגוונים שונים.
מבחן התפסת נושא (TAT) – מורכב מסדרה של תמונות המתארות דמויות במצבי קונפליקט רגשי
מבחן השלמת משפטים
מבחן אסוציאציות
מבחני ציורים (מבחן ציור איש, מבחן בנדר גשטאלט)
גם משחק משמש כמבחן השלכתי להערכת האישיות.
יתרונות - חסינים במידה רבה מפני הטיות והעמדות פנים ולכן מאפשרים לעמוד על כוחות ועל מניעים לא מודעים באישיות. בדר"כ אפשר להעבירם לקבוצות מיוחדות עקב היותם, בחלקם, לא מילוליים.
ביקורת - לרוב הם לא מבוססים על נורמות, מהימנותם ותוקפם נמוכים והבסיס התיאורטי שלהם מוטל בספק.
3. אמצעים נוספים להערכת האישיות
תצפיות בתנאים טבעיים
נעשה בעיקר לצורך הערכת ילדים במוסדות חינוכיים, מכיוון שבתנאים אחרים קשה לערוך תצפית שהנבדק לא יהיה מודע לה. התצפית יכולה להוות מקור מידע חשוב על התנהגותו של הנבדק במצבים מחיי היום יום. עם זאת יש לזכור כי מצבים משתנים והם משפיעים על ההתנהגות ולכן יש לבצע כמה תצפיות כדי להגיע למסקנות מהימנות. צופים שונים עשויים לשים לב להתנהגויות שונות ולהגיע למסקנות שונות לגבי אותו נבדק.
תצפיות בתנאי מעבדה
קיימות בשימוש רב והן מאפשרות להעריך את תגובותיו של הנבדק למצב נתון שתוכנן מראש כך שניתן יהיה לתת בו ביטוי לתכונות שונות. המצב הנתון זהה לכל הנבדקים ומאפשר להשוות ביניהם. חסרונה של שיטה זו היא, שהנבדקים מודעים לתצפית ושולטים במידה מסוימת בדרך שבה הם מציגים את עצמם.
ריאיונות
פתוח או מובנה, וההערכה ע"ס הראיון יכולה להיות באמצעות תיאור חופשי של אישיות הנבדק או באמצעות דירוג תכונותיו ע"פ סולם מסוים.
ההערכה מסתמכת על תוכן דבריו של המרואיין, על תצפית בהתנהגותו המילולית והלא מילולית ועל התרשמות מסוג הקשר שהוא יוצר. מרכיב חשוב בתוכן הוא סיפור תולדות החיים של המרואיין.
הערכות של בני אדם המכירים את הנבדק
מקור מידע מהימן במידה ונאספו הערכות ממס' מעריכים ודואגים לבנייה טובה של סולמות ההערכה. אחת השיטות הנפוצות היא שיטת הבחירה, שבה מתבקש כל חבר בקבוצה לציין עם מי מבין עמיתיו הוא בוחר להתחבר לצורך פעילות מסוימת.
הגישה האישיותית רואה בני אדם כשונים זה מזה בתכונותיהם ובאפיוניהם הפנימיים, אך עקביים באלה בין מצבים שונים ולאורך זמן.
הגישה המצבית מניחה כי בני אדם משתנים בהתאם למצב החיצוני ולתנאים המשתנים, ואלה קובעים את תחושותיהם והתנהגויותיהם יותר מתכונות אישיות פנימיות.
שליטה עצמית – מתוך ההנחה שאנשים מנסים לשלוט ברושם שהם משאירים. בעלי שליטה עצמית גבוהה מייחסים חשיבות רבה להתאמת התנהגותם החברתית למצב ועל כן הם רגישים יותר לכך, לעומתם בעלי שליטה עצמית נמוכה אינם ערים כ"כ למידע החברתי לגבי ההתנהגות המתאימה למצב. ולכן גם עקביים יותר בהתנהגותם.
סמכותנות – הגישה הפסיכואנליטית
חקר הסמכותנות, כפי שסוכם בספר "האישיות הסמכותנית". החל בניסיון למצוא את המשתנים האישיותיים הנמצאים במתאם עם נטייה לאנטישמיות, המשיך בראיית האנטישמיות כחלק מנטייה כללית יותר לאתנוצנטריות, וסיים בראיית האתנוצנטריות כחלק מנטייה כללית לפשיזם, שמקורה במבנה אישיות שכונה האישיות הסמכותנית.
האישיות הסמכותנית נתפסת כבעלת סתמי חזק ופרימיטיבי, אני חלש ואני עליון נוקשה המבוסס על פחד מעונש ולא על הפנמה אמיתית של ערכים. מבנה זה מוצא את ביטויו החיצוני במאפיינים השונים שלפיהם נבנה שאלון הסמכותנות:
- שמרנות
- ציות סמכותני
- תוקפנות סמכותנית
- הימנעות מהסתכלות פנימה
- אמונות טפלות וחשיבה סטריאוטיפית
- כוח וקשיחות
- הרסנות וציניות
- השלכת הדחפים על גורם נוח בשל חריגותו
- מין
הביקורת הפוליטית – טענה שהספר "האישיות הסמכותנית" מייצג הטיה של החוקרים בעלי נטיות שמאלניות, ושלמעשה קיימת גם סמכותנות של השמאל (קומוניזם) ולא רק לסמכותנות של הימין (פשיזם). בניסיון למדוד סמכותנות שאינה קשורה לעמדות פוליטיות פותח הכלי למדידת דוגמטיזם. (דוגמטיזם - סמכותנות שאינה קשורה לעמדות פוליטיות. האופן שבו האדם מארגן את מערכת האמונות שלו בהתאם לצורך לדעת ולהבין והצורך להימנע מהיחשפות למרכיבים מאיימים של המציאות).
תיאוריית ההקשר - אין חשיבות לתוכן העמדה הפוליטית אלא רק למידת קיצוניותה בהקשר לזמן ולמקום בהם היא קיימת. דווקא אנשים הדוגלים בעמדות פוליטיות קיצוניות יהיו פחות נוקשים בחשיבתם, פחות קונפורמיים ויותר אינטליגנטיים יחסית לאלה המחזיקים בעמדות מתונות. (תיאוריה קוגניטיבית).
· הביקורת המתודולוגית – שאלון הסמכותנות אינו תקף מכיוון שכל השאלות מנוסחות באותו כיוון ולכן אין אפשרות לדעת האם הסכמה לפריט מעידה על סמכותנות או על נטייה להסכים לכל הצהרה.
הביקורת התיאורטית – כל דרך המחקר בסמכותנות מוטעית מכיוון שאין בהכרח קשר בין עמדות סמכותניות והתנהגות סמכותנית וכי יש למדוד כל אחד מהמאפיינים האישיותיים בנפרד כדי להוכיח שאכן קיים קשר ביניהם, ולא להתחיל משאלון המניח מראש כי הקשר קיים.
ניסיונות לתיקוף שאלון הסמכותנות
סמכותנות בבית המשפט – נבדקים סמכותניים מושפעים ממידת הדמיון בינם ובין הנאשם ונוטים לתמוך בעמדות כוח. נבדקים שאינם סמכותניים לעומתם לא הושפעו ממידת הדמיון בינם לבין הנאשם וגורם זה לא הטה את דעתם הם נוטים לתמוך במסכן/מנוצל.
סמכותנות והדחקה - אחד המאפיינים העיקריים של האישיות הסמכותנית היא הנטייה להדחיק רגשות לא רצויים כלפי העצמי וכלפי ההורים.
סמכותנות וציות להוראות – המחקר של מילגרם - מכות חשמל לתלמיד.
מחקרים נוספים בסמכותנות
התפתחות של סמכותנות בילדים – אישיות ההורים ומידת הקבלה שהם משדרים לילדיהם הם הגורמים המשפיעים. כשהילד אינו מסוגל להבין את דרישות ההורים וממלא אחריהן מתוך פחד, לא נוצרת הזדהות עם ההורים והילד אינו עובר את השלב החשוב של המעבר מפחד מעונש לפיתוח של מצפון אמיתי. לעומת המבוגר האתנוצנטרי, המתאפיין בקונפורמיות ובציות לסמכות, דווקא הילד שאינו אתנוצנטרי הוא זה המקבל את עצת המבוגר ואת ערכי ההורה/המורה. יש להבחין בין קונפורמיות זו המבוססת על אהבה אמיתית והזדהות עם ההורה, לבין ציות מתוך פחד של הילד האתנוצנטרי (הוא נע בין ציות למרדנות בהורים – נגד המבוגרים)
אינטראקציה בין סמכותנות וגורמי מצב
אדורנו ושות' הדגישו ששאלון הסמכותנות הוא שאלון אישיות הבודק פוטנציאל לקיום סמכותנות ולא שאלון התנהגות בפועל. גורמי המצב יקבעו אם אדם בעל פוטנציאל לסמכותנות אכן יתנהג כך בפועל. גורם נוסף שנידון הוא ההעדפה התוך קבוצתית.
מיקום שליטה – הגישה הביהביוריסטית
המושג מיקום שליטה צמח מתיאורית הלמידה החברתית שמשלבת את החשיבה ההתנהגותית עם מרכיבים קוגניטיביים, בניסיון להגיע להבנה ולניבוי של התנהגויות מורכבות. ע"פ התיאוריה, פוטנציאל ההתנהגות הוא פונקציה של ערך חיזוק מסוים ושל הציפיות שהתנהגות מסוימת תוביל לקבלת חיזוק זה.
מיקום שליטה - ציפייה כללית לקשר בין התנהגות האדם ובין החיזוקים שיקבל או ציפייה לאי קיומו של קשר כזה. סוג הציפייה המוכללת שאדם מביא אתו לכל מצב חדש.
מיקום שליטה פנימי - אדם המאמין כי הצלחותיו וכישלונותיו בחיים תלויים רק בו
מיקום שליטה חיצוני - אדם המאמין כי רוב הצלחותיו וכישלונותיו בחיים תלויים במזל/בגורל או באנשים אחרים חזקים וכי התנהגותו שלו אינה יכולה להשפיע.
ציפייה מוכללת - הציפייה שהתנהגות מסוימת תוביל לקבלת חיזוק מסוים מושפעת מהתנסות קודמת במצבים דומים.
מחקר מיקום השליטה התרכז בתחילתו בבדיקת ההשפעה השונה של מצבים המוגדרים כנשלטים ע"י הכשרון, לעומת מצבים המוגדרים כנשלטים ע"י המזל, על התנהגות של יצירת ציפיות להצלחה. לאחר שנתגלו הבדלים בין מצבי מזל וכשרון, נבדק האם ניתן לאפיין אנשים לפי מידת אמונתם כי באופן כללי חייהם נשלטים ע"י גורמים פנימיים לעומת גורמים חיצוניים.
השאלון למדידת מיקום שליטה – המסקנה הכללית ממחקרי התיקוף הייתה שאפשר לנבא באמצעות השאלון, במידה מתונה של הצלחה, עד כמה אנשים יהיו פעילים/סבילים בניסיונות לשפר את תנאי חייהם.
קולינס טוען כי ניתן לזהות אצל בני אדם ציפייה מוכללת לשליטה פנימית/חיצונית בחיזוקים, מעבר לתחומי החיים השונים ולסוגי המצבים שבפניהם הם ניצבים.
בנוסף קולינס מוסף 4 גורמים אחרים:
- אמונה בעולם קשה-קל
- אמונה בעולם צודק-בלתי צודק
- אמונה בעולם ניתן לניבוי-בלתי ניתן לניבוי
- אמונה בעולם פוליטי מגיב-לא מגיב
הבחנות בין הממדים השונים במיקום השליטה:
1. הבחנה בין מקורות שליטה שונים. מיקום שליטה פנימי (מזל, גורל, אנשים אחרים), או מיקום שליטה חיצוני (כשרון, מאמץ, קושי המשימה). תיאוריית הייחוס טוענת כי מיקום ושליטה הם שני מדדים נפרדים שיש להבחין ביניהם ומוסיפה את ממד היציבות המשפיע על ציפיות להצלחה/כישלון בעתיד.
פנימי | חיצוני | |
יציב | יכולת | זולת |
משתנה | מאמץ | גורל/מזל |
2. הבחנה בין תחומי התנהגות שונים. יכולת אישית, מצבים בינאישיים ומצבים חברתיים פוליטיים.
3. הבחנה בין שליטה בחיזוקים חיוביים ושליטה בחיזוקים שליליים. אדם יכול להאמין שיש לו שליטה על הדברים החיוביים בחייו אך לא על השליליים. פרס טוען כי במצבים תחרותיים בעלי מיקום שליטה חיצוני הגנתי ינהגו באופן אקטיבי בניסיון להצליח כמו בעלי מיקום שליטה פנימי אך ייחסו את כישלונותיהם לגורמים חיצוניים. בעלי מיקום שליטה חיצוני עקבי יהיו יותר פסיביים כי לדעתם התנהגותם לא תשפיע על התוצאות וייחסו כישלונות והצלחות לגורם חיצוני.
4. ניסיונות לאינטגרציה. גורם שליטה (יכולת/מאמץ או מזל/אנשים אחרים) יקבע אם אקבל את ערך החיזוק (החיובי/השלילי) בתחום התנהגות (יכולת אישית / מצבים בינאישיים / מצבים חברתיים פוליטיים).
יש להתאים את סוג השאלון לסוג הבעיה הנחקרת. ככל שהשאלון ספציפי יותר, כך הוא ינבא היקף קטן יותר של התנהגויות, אך הניבוי יהיה מדויק יותר.
- מיקום שליטה כמשתנה מתווך במצבי לחץ
הסתגלות למצבי לחץ - מיקום שליטה פנימי עוזר בדר"כ להסתגלות טובה יותר לאחר מצב לחץ, אלא שיש כנראה גבול להשפעה של תחושת שליטה על הסתגלות. כשמצב הלחץ חזק במיוחד, או שארע לאחרונה, השפעותיו על בעלי מיקום שליטה פנימי וחיצוני זהות. בנוסף הועלתה השערה, שמצבי לחץ שונים משפיעים באופן שונה על אנשים בעלי מיקום שליטה שונה, כך שלעיתים עדיף דווקא להיות בעל מיקום שליטה חיצוני. תיאוריית חוסר האונים - ברוב מצבי הלחץ האדם תופס את עצמו כחסר שליטה/חסר אונים, מכיוון שאם היתה לו שליטה רצונית מלאה באירועים הוא לא היה גורם לעצו אירוע שלילי. הסיבות שהאדם ייחס לחוסר האונים שלו יקבעו מתי ירגיש שוב חוסר אונים והאם זה יפגע בדימוי העצמי שלו. (מדד היציבות לאורך זמן, מדד הכלליות המשפיע על כל תחומי החיים, ממד המיקום פנימי/חיצוני).
חוסר אונים אוניברסלי - אף אחד אינו יכול לעמוד במשימה זו. חוסר אונים אישי - רק לאדם ספציפי/לי אין את הכישורים להצלחה.
- השפעת התנהגות האם על מיקום השליטה אצל הילד.
אצל ילדים מיקום שליטה פנימי קשור עם אווירה תומכת ומגינה בבית, אצל מבוגרים, הוא קשור לאווירת דחייה, שדחפה אותם בילדותם ליתר עצמאות ועיסוק עם בני גילם, במשימות שסיפקו להם משוב מיידי על התנהגותם.
שלושה מושגים מתיאוריות אחרות שיש דמיון בינם ובין המושג מיקום שליטה:
סגנון ייחוס - תיאוריה קוגניטיבית שמקורה בגשטאלט העוסקת באופן בו אנשים מפרשים את ההתנהגות שלהם ושל אחרים. מיקום שליטה מתאר ציפיות של אנשים לשליטה בחיזוקים בעתיד ומחקרי הייחוס עוסקים באחריות שאנשים לוקחים על כישלונותיהם והצלחותיהם בעבר. שמושפע מסוג האירוע בעבר והייחוס שניתן לו.
יעילות עצמית - מתיאורית היעילות העצמית של בנדורה. מיקום שליטה מתייחס לאמונה בשליטה פוטנציאלית בתוצאות ההתנהגות ויעילות עצמית מתייחסת לאמונה ביכולת לבצע את ההתנהגות עצמה.
סגנון התקשרות - מהגישה האקזיסטנציאליסטית עוסק באופן שבו האדם חווה את קשרי הגומלין שלו עם הסביבה. סגנון הסוכן (אקטיבי), סגנון הפציינט (פסיבי) וסגנון של קשר גומלין.
מושג העצמי – הגישה ההומניסטית
מושג העצמי - אותו חלק מזרם התודעה של האדם שמתייחס לאדם עצמו. מושג פנומנולוגי כלומר רק האדם עצמו יכול לחוש מה הוא כולל.
דימוי עצמי - דעתו של האדם על עצמו.
ערך עצמי - עמדה הערכתית לגבי הדימוי העצמי.
עצמי הראי - דימוי העצמי בעיני הזולת בעל 3 מרכיבים. (המשמעות החברתית שלנו, הערך החברתי שלנו והרגש בהתאם לערך החברתי שלנו).
מבנה העצמי לפי וויליאם ג'יימס
מרכיבי העצמי - העצמי החומרי כולל את הגוף והלבוש, המשפחה הקרובה והרכוש שצברנו. העצמי החברתי הוא ההכרה שאנו מקבלים מהזולת. העצמי הרוחני הוא התודעה כפי שהיא תופסת את עצמה.
הרגשות שהעצמי מעורר - תחושת הערך העצמי של האדם המתקבלת לאחר חישוב סך שאיפותיו של האדם לעומת הצלחותיו בפועל.
ההתנהגות שהעצמי מעורר - הגנה והרחבה של מרכיבי העצמי.
המקורות ליצירת מושג העצמי – נשען על האינטראקציונליזם הסימבולי הטוען כי הענקת משמעות לאירועים שבחיינו קשורה תמיד לקשרי גומלין חברתיים.
- העצמי בעיני הזולת-האופן שבו אנו נתפסים ע"י הזולת
- השוואה חברתית-אימוץ קבוצת התייחסות המהווה קנה מידה להערכה אישית
- תפיסה עצמית וייחוס עצמי-ההתבוננות העצמית תוך כדי ייחוס סיבתיות להתנהגות כפי שאנו מייחסים סיבתיות להתנהגות הזולת.
קופרסמיט מונה 4 גורמים בהתנהגות ההורים התורמים לתחושת ערך עצמי גבוה אצל הילד:
- תחושת ערך עצמי גבוה אצל ההורה.
- קבלה בלתי מותנית של הילד, אהבה, התעניינות ונגישות של ההורה.
- התייחסות של כבוד לצרכיו ודעותיו תוך מתן חופש ביטוי וחופש תנועה יחסי.
- קביעת מסגרת ברורה וקפדנית של כללים ודרישות להתנהגותו.
התוכן והמבנה של מושג העצמי
המחקרים משתמשים בכלי מדידה פתוחים ובטכניקות חדשניות של ניתוח לשוני. האוריינטציה המחקרית היא קוגניטיבית, המתייחסת למושג העצמי כאל חלק ממאגר הזיכרון הכללי של האדם. מושג עצמי דינמי ורב מדדי, שגם משפיע על ההתנהגות וגם מושפע ממנה. האדם משפיע על סביבתו בקליטת הגירויים מהסביבה באופן בררני תוך שימוש בתהליכי עיבוד מידע שמטרתם להביא להסתגלות אופטימלית לעולם.
קיימים הבדלים בתוכן ובמבנה של מושג העצמי באוכלוסיות שונות, שהוא עובר שינויים עם הגיל, שההקשר החברתי משפיע עליו, ושאפשר לחקור את כל ההבדלים הללו תוך כדי שימוש בניתוחי תוכן ובניתוחים לשוניים. תרומתם של המחקרים היא בגיבוש הדרך מדעית לחקר עולמו הפנימית של האדם.
אפקט הבולטות - האדם תופס את עצמו בעיקר באמצעות ההבדלים בינו ובין סביבתו. כלומר, התכונות המייחדות את האדם הן אלה העוזרות לו להגדיר את זהותו. לרוע המזל קשה לבדוק אותה לגבי תכונות נפשיות.
השפעות מושג העצמי על ההתנהגות
התנהגות סמויה – מחקרים קוגניטיביים על הזיכרון ועיבוד המידע.
אפקט ההתייחסות העצמית - האדם יזכור טוב יותר מידע המתקשר בצורה כלשהי למושג העצמי שלו.
התנהגות גלויה – מתייחסים לממד הערך העצמי.
